ECMAScript 6 proxy

איך שולטים באובייקט אחד על ידי אובייקט אחר.

אחד הפיצ'רים המעניינים ב-ECMAScript 6 הוא פרוקסי. פרוקסי הוא פיצ'ר שפחות מתייחסים אליו בהרבה מדריכים של ES6 כי התמיכה בו היתה עד לא מזמן קלושה למדי, אפילו עם ב-TypeScript\Babel וגם כי הוא קשור למושג האפלולי-משהו Metaprogramming שמשמעותו היא תוכנות שמשתמשות בתוכנות אחרות כקלט שלהן.

טוב, מספיק עם הפחדות. פרוקסי ב-JavaScript הוא לא מאוד מסובך. בגדול מדובר בדרך לעטוף אובייקט A באובייקט B וכך לשלוט או לנטר דברים שמשתנים בו. כלומר אני יכול לשלוט לחלוטין על אובייקט ב-JavaScript, התכונות והמתודות שלו באמצעות הפרוקסי.

יש לנו שלושה מונחים שאנחנו צריכים לזכור:

1. target – המטרה. זה האובייקט שאותו אנחנו עוטפים.
2. hanlder – אובייקט שמכיל את הפעולות שאנחנו רוצים לתפוס במטרה – למשל set, get, apply.
3. trap -זו הפעולה. אני אגדיר get trap אם אני רוצה לתפוס את get למשל.

יותר מדי תיאוריה בלי קוד זה לא טוב לבריאות. הנה דוגמת ה-hello world:


var data = {  
  name: 'Billy Bob',
  age: 15
};

var handler = {  
  get(target, key, proxy) { //This is the trap
    const today = new Date();
    console.log(`GET request made for ${key} at ${today}.`);
  }
}

var data = new Proxy(data, handler);

// This will execute our handler, log the request, and set the value of the `name` variable.
var name = data.name;

מה הולך פה? אני מגדיר אובייקט חביב שקוראים לו data. זה האובייקט שאני הולך 'לעטוף'. מייד אחר כך אני יוצא handler שיש בו trap. ה-handler הוא אובייקט פשוט שמכיל את כל ה-traps. במקרה הזה יש לי רק אחד שהוא ה-get. כלומר, כל פעם שמישהו יקרא לאיזושהי תכונה באובייקט המקורי, פונקצית ה-get ב-handler תופעל.

הקשירה עצמה של הפרוקסי נעשית בשורה
var data = new Proxy(data, handler);

בשורה האחרונה אני מבצע סתם קריאה לאחת התכונות. מי שיריץ את זה בדפדפן שלו, יראה שה-get יופעל.

בוא נדגים את זה עם trap אחר. למשל set שמופעל בכל פעם שמישהו משנה את תכונות האובייקט שלי.


var object = {};

var handler = {  
  set(target, key, value, receiver) { //This is the trap
    console.log(`SET request made for ${key}, value ${value}`);
  }
}

var object = new Proxy(object, handler);

object.someProp = 'Moshe'; //"SET request made for someProp, value Moshe"

כאן אני משתמש ב-trap אחר ולוכד את ה-set. כלומר כל פעם שמישהו ינסה לשנות תכונה כלשהי באובייקט שלי. כל תכונה שהיא – הפרוקסי שלי ידע מזה.

יש לנו לא מעט traps. ראינו עכשיו את get ו-set. כאשר לכל אחד מהם יש ארגומנטים אחרים. יש גם למשל construct, שמופעל בכל פעם שיש לנו new. למשל:


var myFunc = function() {};

var handler = {  
  construct(target, argumentsList, newTarget) { //This is the trap
    console.log('activated!')
    console.log(argumentsList)
  }
}

var myFunc = new Proxy(myFunc, handler);
var whatever = new myFunc('arg1', 'arg2'); //"activated!", ["arg1", "arg2"]

רשימה נאה של כל ה-traps אפשר למצוא כרגיל ב-MDN.

עכשיו נשאלת השאלה מה אפשר לעשות עם זה. הו הו הו. השימוש הראשון הוא ללוגים/דיבאגינג שקט בלי להפריע לאף אחד. אם יש לכם משהו שאתם רוצים לעשות לו לוגינג, עם פרוקסי זה ממש קל. גם בדיקות/ולידציות למיניהן הן ממש פשוטות עם פרוקסי.
מה שלא כדאי לעשות עם פרוקסי זה לנסות לעשות private ל-class. למרות שפרוקסי יכול בהחלט לדמות (סוג של) כימוס בג'אווהסקריפט, זו לא המטרה שלו והייתי נמנע מזה.

פוסטים נוספים שכדאי לקרוא

תמונת תצוגה של מנעול על מחשב
פתרונות ומאמרים על פיתוח אינטרנט

הגנה מפני XSS עם Trusted Types

תכונה ב-CSP שמאפשרת מניעה כמעט הרמטית להתקפות XSS שכל מפתח ווב צריך להכיר וכדאי שיכיר.

ספריות ומודולים

להתנסות ב AutoGPT

הטרנד החם בעולם ה-GPT וה-AI – הפעלת אייג׳נטים בקלות עם Auto GPT.

גלילה לראש העמוד