למה אסור להאמין לצילומי מסך

בעוונותי אני מתכנת. יש המון המון דברים שנראים לי טריוויאלים ואפילו ברורים מאליהם. אבל לא כולם מתכנתים ומה שנראה לי ולקולגות שלי מאוד טריוויאלי ואפילו מובן מאליו לא נתפס ככה על ידי אנשים שלא באים מהתחום. זה יכול להביא לפעמים לשתיקות עגומות בארוחת הערב או, במקרה שלי, לקטסטרופה תקשורתית יוצאת דופן. הכל נובע מכך שמעט אנשים יודעים מה זה כלי מפתחים ועל זמינותו הגבוהה.

כלי המפתחים של הדפדפן

כל מפתח ווב מכיר את כלי המפתחים של הדפדפן. כלי המפתחים מסייע למתכנתי פרונט אנד שאחראים על עיצוב הממשק של אתרים ואפליקציות לבצע תהליך של דיבאגינג בדפים שונים. בעבר היתה נדרשת התקנה מיוחדת של הכלי בדפדפן. אך היום כל דפדפן שהוא (כן, כן, אפילו אקספלורר) מגיע עם כלי מפתחים משלו. רוצים לראות? אם אתם משתמשים בחלונות/לינוקס, לחצו על F12. אם אתם משתמשים במק, לחצו על Cmd + Opt + I. ייפתח בתחתית המסך או בצידו חלונית קטנה. זהו כלי המפתחים.

באמצעות כלי המפתחים ניתן לשנות בקלות את מה שאנחנו רואים על המסך. אני אדגים זאת באמצעות כרום. אכנס לאתר 'הארץ' ואלחץ עם המקש הימני של העכבר על הכותרת:

אם אני משתמש בדפדפן באנגלית, אבחר ב-Inspect.

יפתח לי חלון בתחתית המסך או בצידו. החלון מחולק לשני חלקים. החלק המרכזי, שבו יש את קוד ה-HTML, הוא מה שמעניין אותנו בנוגע לשינוי תוכן. גם ללא ידע כלל ב-HTML קל למצוא את התוכן של האלמנט – במקרה הזה הכותרת. לחיצה כפולה על התוכן תאפשר לנו לערוך אותו. העריכה תשנה בפועל את הטקסט עצמו. כך למשל, אני יכול לשנות את הכותרת בשניות למשהו יותר משעשע.

השינוי הוא כמובן מקומי ונראה במחשב שלי בלבד. אבל שום דבר לא מונע ממני לצלם את המסך באמצעות תוכנה פשוטה וחינמית כמו snipping tool שנמצא בכל מחשב עם חלונות ואז להפיץ אותה בטוויטר או בפייסבוק לצהלות החברים.

זיופים אפשריים

לא מעט מפתחים משתמשים בכלי הזה לשעשועים שונים ומשונים. כך למשל, פרסמתי בפרופיל הפייסבוק שלי את הכותרות המזויפות האלו:

את הכתבות הפצתי בפרופיל הפייסבוק והטוויטר שלי. רוב חבריי שם הם אנשים טכנולוגיים מספיק כדי להבין מייד שמדובר בכתבה שנוצרה לשם השעשוע. הודות לכלי המפתחים, צילום מסך ללא קישור למקור הוא חסר ערך לחלוטין וחשוד מראש כזיוף שמטרתו, לפחות ברוב המקרים, הוא לשעשע.

כך הסתתי נגד עיתון הארץ

אני לא עוסק באתר האינטרנט הזה בפוליטיקה כלל וממעט לנהל דיונים פוליטיים ברשת החברתית. אבל זה הזמן להחשף: אני שמאלני ועוכר ישראל ידוע. על מנת לקבל את תעודת השמאלן (50 אחוז הנחה על חניה בתל אביב ומנוי לסינמטק!) והקצבה המיוחלת מאירופה (5,000 אירו בחודש!), אני מחזיק בשני דברים עיקריים: מנוי לעיתון הארץ ו'חיבה' יוקדת לראש הממשלה הנוכחי מר בנימין נתניהו. כשהגעתי לעבודה וקראתי על מאסרו של ראש הממשלה אולמרט, מיד חשבתי על ראש ממשלתנו האהוב ומכאן הדרך לכלי המפתחים וליצירת צילום המסך הזה היתה קצרה מאוד:

הפצתי את התמונה בתוספת כיתוב 'התפלק לעיתון הארץ' והמשכתי לעמל יומי. בפייסבוק התגובות היו כמצופה, כמה לייקים ותגובות משועשעות. בטוויטר, שלרוב היא רשת צינית הרבה יותר מפייסבוק, התגובות היו שונות לחלוטין. תוך דקות היו עשרות ריוטוויטים ומינשונים וכדור השלג התחיל להתגלגל, עד שהוא הגיע אפילו אל עמוס שוקן, מו"ל הארץ ולעיתונאים אחרים. מה שהדהים אותי הוא שרבים חשבו שמדובר בצילום מסך אותנטי לחלוטין ושגם אלו שהבינו שמדובר בזיוף, חשבו שהשקעתי זמן רב בעבודת פוטושופ מקצועית על מנת לייצר תוצאה כל כך מלוטשת.

אחרי שכדור השלג החל להתגלגל, לא עזרו ההכחשות הבהולות שלי שמדובר בזיוף. אנשי ימין חגגו על עוד הוכחה לאנטישמיות של עיתון הארץ. אנשי שמאל הזדעקו על עוד ניסיון הסתה מושקע מבית מדרשו של הימין והחגיגה היתה בעיצומה. כדור השלג נעצר אך ורק לאחר שחשבון הטוויטר של הארץ פרסם הכחשה רשמית.

הלקח ועונשו

מה הלקח שלמדתי מהסיפור? למדתי שאפילו אנשים טכנולוגיים (לא מתכנתים) לא מכירים את כלי המפתחים ושגם אנשים מאוד אינטילגנטיים בכללי יכולים ללכת שולל אחרי תמונה מזויפת (שלא לקח הרבה זמן לזייף אותה). לצערי גם הבנתי איך באווירה הציבורית הטעונה של היום דברים כאלו יכולים להגיע למקומות מאוד לא צפויים. מן הסתם כמו רבים מחבריי שמכירים את הכלי הזה אני אמשיך לזייף כותרות לשם שעשוע והנאה, אך כמובן שאציין במפורש יותר שמדובר בזיוף.