לא מזמן קרן אייפקס, בראשות זהבית כהן, הודיעה שהיא מוכרת את קבוצת זאפ בבורסה הישראלית. כלומר מציעה את המניות למכירה כאשר מי שיקנה אמור להיות הציבור הכללי והמוסדיים (שזה הפנסיות שלנו) נשמע כמו חדשה כלכלית משעממת, אבל הסיפור הזה יותר מעניין ומעלה סימני שאלה בצד הטכנולוגי שלו.
קרן אייפקס וזהבית כהן הם אלו שניהלו את ׳תנובה׳ בזמן מחאת הקוטג׳ ואחרי כן מייד מכרו את תנובה בשווי מנופח לברייטפוד הסינית. מאז השווי של תנובה נחתך בחצי. אבל קרן אייפקס וזהבית כהן לקחו את המזומנים והמשיכו להרפתקאה הבאה. שנה וחצי לאחר שהם רכשו את קבוצת זאפ, הם מעוניינים למכור אותה בבורסה הישראלית בשווי של פי ארבעה מהמחיר שבו הם רכשו את החברה. נשמע כמו שידור חוזר?
בעיתונות הכלכלית נכתבו כבר כמה ביקורות, אבל אני לא רוצה לבקר את קבוצת זאפ והצעת המכר הזו מהצד הכלכלי. אני רוצה להסתכל על הנתונים שקבוצת זאפ סיפקה מהצד הטכנולוגי. כיוון שיש חוסר משמעותי בפרטים מהותיים ביותר בתשקיף שפורסם באתר מאי״ה וכן במצגת למשקיעים שפורסמה באותו אתר והופצה לעיתונאים ולגופים אחרים.
תשקיף הוא מסמך שבו יש הסבר מקיף על החברה ויש חובה חוקית לפרסמו לפני הצעת מכר בבורסה. התשקיף מכיל נתונים פיננסיים כמו מאזן, דו״ח רווח והפסד, נכסים מול התחייבויות, סיכונים וכו׳. מה שגם מופיע בתשקיף הוא סקירה כללית על נתוני החברה. כשקראתי אותו (קישור לתשקיף ולמצגת המנהלים) הבנתי שחסר פרט מהותי בנוגע לחברה: הטראפיק.
מה זה טראפיק?
בלעז מדובר בתנועה – ובגדול: מספר המבקרים שיש באתר. מספר המבקרים והסטטיסטיקה שלהם באתר מהווים חלק משמעותי מאוד כשאנו מעריכים אתר אינטרנט. כאשר אדם מבקר באתר, השרת שעליו מאוכסן האתר רושם אותו ומציב על הדפדפן שלו קטע קוד קטן שמודד אותו. כך אתרים יכולים לדעת בדיוק כמה מבקרים יש להם ויותר חשוב מכך: מה הם עושים באתר. האם הם נמצאים בו זמן ארוך? האם הם מנווטים בו? עושים בו פעולות אחרות? כל אתר מודד את הנתונים האלו בכלים שונים שהמוביל שבהם הוא גוגל אנליטיקס שיכול להביא פירוט מלא. יש גם כלים משלימים שלא מעט חברות משתמשות בהן. למשל כלי שממפה את תנועות העכבר של הגולשים כדי לראות במה הם מתעניינים.
גם באתרים של קבוצת זאפ: דפי זהב, rest ואתר זאפ יש קוד של גוגל אנליטיקס האוסף מידע על המשתמשים. כמקובל בשוק.
טראפיק הוא לא הנתון הכי חשוב באתר אבל הוא נתון חשוב. שאלתי את אסף כהן, איש SEO בכיר, בנוגע לחשיבות הטראפיק:
טראפיק הוא חשוב אבל הוא ממש לא העיקר. אפשר להזרים ערימות של טראפיק ממגוון מקורות ובמגוון דרכים. אבל אם הוא לא איכותי – אתה רק עושה נזק.
כי אם הבאונס רייט גבוה, והשרת קורס מרוב גולשים והביצועים נפגעים – ואין המרות כי הטראפיק לא איכותי אתה עושה נזק. מה שחשוב הוא האם האתר ממיר? גם אם האתר מקום ראשון בגוגל בביטוי עם ים טראפיק – אבל האתר הוא פח אשפה עם תקלות ונראות גרועה וחווית משתמש נוראית – זה חצי עבודה.
אז נכון שהSEO לא אחראי על הUI. אבל הוא כן חייב להתריע על תקלות אפשריות. לוודא שטפסים עובדים. לוודא שהזרימה באתר קלה וכו'.
קבוצת זאפ לא מדווחת על הטראפיק
למרות שהתשקיף המלא מדבר המון על מצב הקבוצה, מלבד נתון סתמי של 16 מיליון ביקורים. אין שום דיווח על הטראפיק. לא הגולמי ולא הנתונים המעובדים יותר. האם מספר המבקרים גדל או קטן? אם הוא גדל, זו אינדיקציה חיובית. בחברת אינטרנט צומחת אנחנו מצפים שהוא יגדל. אם הוא קטן, זו אינדיקציה שלילית לחברת אינטרנט. בכל חברה אינטרנטית זה הנתון החשוב ביותר, אבל פה? דממה. כמובן שעל נתונים משניים כמו הבאונס רייט (מבקרים שיוצאים מהאתר תוך זמן קצר וללא שעשו פעולה כלשהי), זמן הביקור הממוצע לאתר וכו׳ – אין שום מידע.
חברות אחרות כן מדווחות על טראפיק לפני הנפקה
דיווח על מספר מבקרים/משתמשים יומי נחשב מקובל כאשר מדברים על תשקיפים לפני הנפקה. כך למשל בתשקיף של פייסבוק יש הצהרה מפורשת על מספר מבקרים/משתמשים ונתונים נוספים על הביקורים כמו משתמשים פעילים (כאלו שביקרו באתר לפחות פעם בחודש). אתר yelp (שדי זהה לדפי זהב) בארצות הברית גם התגאה במספר המבקרים עם סטטיסטיקה מפורטת בתשקיף שלו.
יאמר לזכותה של קבוצת זאפ שאין הרבה חברות אינטרנט בישראל שיצאו עם תשקיף, אז אין נוהל מסודר לפרסום. כמובן שאין חובה בחוק לפרסם את הטראפיק או כל נתון שאינו פיננסי.
איך אפשר לדעת מה הטראפיק של אתר אחר?
בעוד שלבעל השרת והאתר קל לאסוף נתונים על מה שמתרחש אצלו. לאנשים חיצוניים אין דרך לדעת נתונים מדויקים או בכלל. קבוצת זאפ יודעת היטב מה מתקיים באתר שלה, אני לא יכול לדעת את זה במדויק. אך יש כלים שמודדים טראפיק של אתרים בדרכים שונות ומגוונות. למשל התקנת תוספים אצל משתמשים שהסכימו לכך וניטור התנועה שלהם. או הערכה באמצעות תוספי צד שלישי המוטמעים באתרים. זה לא כמו לקבל גישה לנתוני השרת כמו שגוגל אנליטיקס מציעים – אבל זו הערכה. אפשר להמשיל את זה לסקר בחירות שיכול לנבא מגמה, לעומת הבחירות עצמן. שני חברות מרכזיות עוסקות באומדן נתוני מבקרים: alexa (שנרכשה לא מזמן על ידי אמזון), Similiar web הישראלית. הנתונים שלהן הן הערכה במקרה הטוב ובטח רחוקים מדיוק. אבל הם יכולים להראות על מגמה וכך או כך, זה הנתון הטוב ביותר שיש לנו כי כאמור קבוצת זאפ לא מפרסמת את הנתונים (שלא כמקובל בשוק).
כשבדקתי את אתרי קבוצת זאפ באתר alexa, גיליתי שעל פי ההערכה שלהם – יש קריסה במספר המבקרים באתר. אני מצרף את הדיאגרמות אבל כל אחד יכול לעשות את הבדיקות בעצמו. אתר רסט, אתר דפי זהב, אתר זאפ.
באתר חברת Similiar web התמונה פחות דרמטית אבל גם מצביעה על ירידה קלה באתר של דפי זהב וזאפ וירידה משמעותית יותר באתר rest.
הכלים האלו לא מדויקים בכלל, חשוב להבהיר. הם במקרה הטוב מצביעים על מגמה וגם את הנתון הזה צריך לקחת בערבון מוגבל. אבל בואו ונניח שהטראפיק לא ירד בכלל והנתונים שלעיל הם לא נכונים. או אפילו שהטראפיק עלה הודות למסע פרסום ממומן או כל סיבה אחרת.
גוגל טרנדס
מה שיותר מעניין הוא התובנות שאפשר לקבל מגוגל טרנדס. מדובר בכלי של חברת גוגל שנותן מידע מדויק ואמין על נפח החיפושים. כך למשל, אני יכול לבדוק כמה אנשים מחפשים את חברת זאפ. בשנים האחרונות יותר ויותר אנשים התרגלו לא להקליד את הדומיין המדויק אלא להקליד את שם האתר. כך למשל, כשאני רוצה להכנס לאתר ynet, מעטים האנשים שיקלידו 'ynet.co.il׳. רוב האנשים ילחצו ynet, יכנסו לתוצאות החיפוש ויקלידו על השורה הראשונה. אם אני מחפש ynet בגוגל טרנדס אני יכול לראות את נפח החיפושים המשתנה.
גם זה לא נתון מדויק במיוחד. אם למשל הרבה אנשים שמים את ynet בסימניות שלהם, או נכנסים ל-ynet מההשלמה האוטומטית של הכתובות שלהם – לא נראה את הנתונים האלו בגוגל טרנדס. אם למשל אנשים מחפשים כתבות ספציפיות ומשם מגיעים ל-ynet – לא נראה את הנתון הזה. וכפי שאסף כהן הסביר לי – גוגל טרנדס לא מראה את נפח התנועה הנכנסת כתוצאה מפרסומות. אם ynet למשל משקיעים הון עתק בפרסום בגוגל, תהיה להם תנועה ענקית שלא מתבטאת בגוגל טרנדס.
אבל זה סימן טוב למעורבות ולעניין. גם כאן אני רואה נתונים לא טובים בכלל. כשאני מחפש zap או זאפ בגוגל טרנדס ברזולוציות של חמש שנים, אני רואה ירידה משמעותית של 25% במספר החיפושים. תבדקו בעצמכם.
ברזולוציה של שנה zap יורד גם הוא ב-25% וזאפ שומר על מקומו. גם זה לא להיט גדול מחברה שמתומחרת במחיר של פי 4 מהמחיר שבה היא נקנתה לפני שנה.
גוגל טרנדס הוא לא כלי מדויק, אבל כשאנו מוסיפים אותו לאינדיקטורים הקודמים, זה לא נראה טוב. זה מראה על ירידה משמעותית בחיפוש של אנשים אחר אתרי הקבוצה. לא מה שהייתי מצפה לראות מקבוצה שמתומחרת פי 4 מהמחיר שבו היא נקנתה לפני שנה וחצי. הנתונים האלו לא מראים על צמיחה משמעותית ברמת העניין וכמות המבקרים באתרי הקבוצה. אם כבר להיפך.
לסיכום
על קבוצת זאפ להוסיף את נתוני הטראפיק שלה בתשקיף. התשקיף הוא מסמך שיש לו משמעות חוקית ומחייבת. לחלוטין (וזו המטרה של המאמר הזה) אם גוף מוסדי מעוניין להשתתף בהצעת הרכש – מוטב לאו מאוד לעשות בדיקת due dilligence מקיפה יותר כיוון שהתשקיף כרגע חסר מידע מאוד מאוד מהותי שהוא קריטי לכל חברת אינטרנט. זה לא אומר כמובן שהמצב של זאפ גרוע, אבל ללא ספק אם רוצים פרמיה של פי ארבע ממחיר הקבוצה שרוב העסקים שלה מבוססי אינטרנט, צריך להציג נתוני צמיחה משמעותיים בטראפיק ואת זה אני לא רואה בנתונים הפומביים.
באופן אישי? אני אשמח מאוד אם הגופים המוסדיים שאני מעורב בהם לא יקחו חלק כלל בכל עסק המערב את קרן אייפקס ואת זהבית כהן. אבל כל גוף או משקיע שחושב להיות מעורב ברכישה הזו: אנא היו מודעים לסימני השאלה ותדרשו הסברים אם אתם יכולים. במקרה של זאפ וגם במקרים של חברות אינטרנט אחרות.
19 תגובות
פראיירים לא מתים הם רק מתחלפים
הי רן,
ניתוח מעניין מאוד (אבל הנה כמה נקודות שראוי לציין).
בשורה התחתונה אני מסכים – ראוי שהבורסה תצא עם סטנדרט הנוגע לנתונים שיש לפרסם בהקשר תעבורת רשת כאשר מגישים תשקיף של חברות אינטרנט כמו zap. לדוגמה כניסות, המרות, שינוי לאורך זמן ושאר מטריקות רלוונטיות.
מסכים ששווי פי 4 לאחר שנה וחצי, נשמע תמוה, אבל אינני יודע ולא בדקתי מה התוצאות העסקיות של החברה והאם יש הצדקה לכך.
לגופו של עניין, הניתוח שלך לוקה במספר חוסרים:
לדוגמה: לא התייחסת לאפליקציות מובייל של הקבוצה. לאפליקצית Zap לאנדרואיד יש 500k הורדות. מה זה אומר? אולי חלק מהירידות שאתה רואה ב-5 שנים נובעות ממעבר למובייל?
אולי החיפוש ב-google trends יורד בגלל ההיכרות עם המותג שעולה? (ואז לא מחפשים אלא נכנסים ישר?). ההשוואה ל-ynet לא בהכרח מתאימה משום שמדובר בעולם תוכן אחר.
לגבי הנתונים מAlexa ומ-Similar web, רזולוציה של שנה אחת היא לא מספיק טובה. צריך לפחות 2-3 בשביל להבין גורמים כגון עונתיות. בהחלט יכול להיות שהנתונים שאתה רואה ב-Alexa נובעים מעונתיות (שאפשר לזהות רק אם יש שנתיים לפחות של נתונים).
כמו כן, עצם העובדה שנתוני Alexa ונתוני Similar web סותרים זה את זה, שמים את אמינותם בהקשר הספציפי של הניתוח הנוכחי – בספק רב.
כמות הורדות האפליקציה היא חסרת משמעות, רק השימוש הממשי בה מספק מידע.
בגדול? מקבל. ברור שהניתוח שלי לוקה בחסר, אין לי את הנתונים האמיתיים (מלבד מה שיש בגוגל טרנדס שגם שם אפשר לטעות). הנקודה שרציתי להעלות ואני חושב שהצלחתי היא למה הם לא הכניסו את הנתונים האלו לתשקיף? אם למשל היה כתוב: ״הטראפיק שלנו ירד ב-20 אחוז אבל הבאונס רייט ירד ב-30 אחוז״ אז זה היה נראה אחרת לגמרי. הסברים וקונטרה-הסברים יש אם יש מידע. אבל מה שיש זה התעלמות. זה לא אומר שיש בעיה – אבל זה אומר שאם קרנות הפנסיה שלנו יסכימו להכנס למכירה הזו – שיבדקו את הנתונים האלו בשבע עיניים.
ומה עם כניסת אמאזון הצפויה? וגוגל שופינג שהתחיל להתגלגל?
זה כמובן ניתוח עסקי שאפשר לדבר עליו, אבל לא במסגרת הזו 🙂 אין לי הרבה תובנות לתת פה.
אתה עושה עבודת קודש!
"יאמר לזכותה של קבוצת זאפ שאין הרבה חברות אינטרנט בישראל שיצאו עם תשקיף, אז אין נוהל מסודר לפרסום. כמובן שאין חובה בחוק לפרסם את הטראפיק או כל נתון שאינו פיננסי." למה אין חובה?
בחוק כתוב "תשקיף יכלול כל פרט העשוי להיות חשוב למשקיע סביר" (ס' 16 לחוק ניירות ערך).
איזה מאמר מעולה. זה די מדהים שכל תעשיית שוק ההון לא יודעת בכלל להסתכל על הנתונים. בתור מישהו שעבד בקבוצת זאפ, אני דווקא מחבב מאוד את הנפשות הפועלות שם וחושב שזה שלא צויינו כל הנתונים הללו שאתה כן טרחת להביא, זה מראה שהשוק לא יודע עדיין לדרוש את זה.
הערה קלה על גוגל טרנדס. גוגל טרנדס לא מציג נפח כמותי, אלא נפח יחסי. כלומר אם נניח שאותה כמות אנשים מחפשים את זאפ ללא שינוי בשנים האחרונות, אבל סה"כ נפח החיפוש הכולל באינטרנט עלה, אז הגרף יראה ירידה. כלומר הגרף הוא "זאפ" מול כל שאר החיפושים בישראל (או בעולם, תלוי מה בחרת) באופן יחסי. זו הערה טכנית בעיקרה, כי אפשר לצפות שאם נפח החיפושים בישראל גודל, נאמר כי יש יותר גישה לאינטרנט לכולם, אז גם זאפ יגדל באופן יחסי במידה דומה. זה שרואים קריסה בחלק מהביטויים, זה בהחלט מעורר דאגה.
אני מפריד בין אמירות שאני לא חושב שלך רן ככתב יש יכולת להגיד (כמו תנובה עם שווי מנופח) ועוד אמירות לא ענייניות שנראה כאילו אתה במסע צלב אישי נגד החברה.
אלקסה זה מדגם שלא עובד בכלל בישראל. אין לו שום רלוונטיות.
סימלרווב לא יודע למדוד אפליקציות מספיק טוב. וגם לא מובייל. שמשם מרבית הגלישה.
חברה שכותבת תשקיף מחוייבת לדווח נתון אמת. זו עבירה פלילית אם לא. לא מאמין שמישהו בזאפ יקח את הסיכון.
לגבי באונס רייט. גם פה אתה טועה ומטעה. באונס מודד את המשך הגלישה באתר. אם חיפשתי טלפון של שרברב והגעתי אליו בהקלקה ראשונה ויצאתי יהיה באונס גבוה. אז מה? זה משנה בכלל? לא!
אז ככה:
1. תנובה נמכרה בשווי מנופח ואת זה אני לא כותב בתור ׳כתב׳ (אני לא כתב ולא עיתונאי) אלא בתור מי שלמד מספיק כלכלה כדי לדעת שאם שווי של חברה נחתך בחצי, השווי שלה היה מנופח.
2. כתבתי באופן מפורש שגם אלקסה וגם סימילאר ווב הן בעייתיות – וגם הסברתי למה השתמשתי בהן.
3. זאפ לא שיקרה (זו אכן עבירה פלילית) היא לא מסרה את הנתונים החשובים האלו בתשקיף. ואלו נלונים חשובים.
4. מה בדיוק ההטעיה בנושא הבאונס רייט? השתמשתי בו כדוגמה להראות שהטראפיק הוא לאו דווקא מדד מייצג ויכול להיות טראפיק גבוה לאתר בעייתי.
בדיקת 'זאפ' בגוגל טרנדס היא לא מאוד רלוונטית פה.
אני מגיע לאתרים האלה כשאני מחפש שירות או מוצר וזאפ או דפי זהב הם התוצאה הראשונה בגוגל ובדרך כלל נותנים מענה.
אין לי מה לעשות באתרים האלה בתור פורטל, לכן לא אכתוב זאפ. לעתים נדירות אכתוב שם של מוצר בליווי 'זאפ'.
עם זאת, כל עוד שהם לא מפרסמים את הנתונים ומשאירים מקום לספקולציות זו בעיה שלהם.
וזו בדיוק הנקודה שלי. אם קבוצת זאפ תפרסם טראפיק אמיתי, כמקובל בעולם, כל הספקולציות האלו שלי (והן במקרה הטוב בגדר ניחוש מושכל) יכולות להזרק לפח. אבל זו בדיוק מטרת המאמר – להפציר ברוכשים המוסדיים (לא מכיר הרבה פרטיים שיתקרבו לאייפקס) לבדוק היטב את נתוני התנועה לפני הרכישה.
א) הרגלי הגלישה שאתה מתאר – מגדילים את הרלוונטיות של כניסתה הצפויה של אמזון לתמונה. כשאחפש מוצר, הרלוונטיות של זאפ תקטן.
ב) הוא בדק את נתוני החיפוש הישיר של "זאפ" או "zap" – וגילה ירידה. לא צמיחה ובטח לא פי ארבע. מה יש לך לומר על זה?
מעניין. חבל שאין לנו יותר נתונים כדי להבין מה קורה שם.
רן שיחקת אותה עם הכתבה בערוץ 10!
פשוט פוסט מצוין. קראתי גם את כל התגובות. ענית להן יפה. מפתיע לראות שאנשים אינטליגנטים (כמו אלו שענו כאן) נפלו בהבנת הטיעונים שלך. חזרת וכתבת שמדובר במגמה (השנה לעומת שנה שעברה)ואילו המגיבים כאן התייחסו לנתונים כאל מוחלטים ולכן תקפו אותך.
בלי קשר לאנליטיקס, כצרכן, אני מרגיש בעייתיות הולכת וגוברת בזאפ. מרגיש שסוחרים מכניסים מוצרים זולים פיקטיביים כדי שתבוא לחנות שלהם. המוצר שאתה מבקש "בדיוק אזל" והם מציעים לך משהו אחר, יקר יותר. נפלתי בזה פעמיים, עד שהבנתי שככל הנראה מדובר במגמה. ואז ראיתי שעוד אנשים מדברים על זה. מאז איני נכנס לזאפ. זה אומר הכל
https://www.themarker.com/markets/1.6596497
כבוד. מי יודע כמה חסכת לציבור. ומי יודע כמה "הנפקות" למוסדיים כבר בוצעו מאחורי גבינו בשנים עברו ללא ביקורת וכמה הפסדנו מזה.