jQuery – הבסיס

במאמר זה אנו ממש מתחילים ללמוד את הקוד של jQuery וכותבים פונקציה ראשונה אחת - כולל סלקטור, פעולה ופונקציה שרצה. ננתח את הקוד של הפונקציה שתשמש אותנו במאמרים הבאים ללימוד סלקטורים ולבניית פונקציות נוספות.

אחרי שבמאמר הקודם הסברתי על jQuery, הגיע הזמן לחקור אותה מעט ולהתחיל ללמוד עליה.

לפני כן, הערת חובה: אם אתם יודעים אנגלית טוב, שווה מאד להכנס לאתר הרשמי של jQuery וללמוד מהדוקומנטציה המצויינת שיש בו. המאמר הזה מיועד לאלו שרוצים רק לטעום מ-jQuery בלי להכנס לדוקומנטציה האנגלית.

הצבת קישור לספרית ה-jQuery

חובה להציב קישור לספרית ה-jQuery בראש העמוד. הקובץ המכווץ הוא בגודל 50 קילובייט לערך. לא מעט, אך שווה ברוב המקרים. הקוד מופיע בגוגל קוד ולפיכך שווה לקשר אליו כיוון שאז יש סיכוי שהוא יופיע ב-cache של הגולש. אם אתם ממש נגד קישור למקור חיצוני (כמו עבדכם הנאמן) אז צריך להעלות אותו אל שרת האינטרנט שלכם.


<script type="text/javascript" src="http://code.jquery.com/jquery-1.4.3.min.js">
</script>

הקוד הראשוני והחיוני

מעכשיו אפשר לכתוב jQuery ולהנות מגישה לכל התכונות שלו. אנו יכולים להריץ כל קוד JavaScript שאנו רוצים, אך מקובל להתחיל להריץ את הקוד מייד כשהדף נטען. מי שניסה לעשות זאת (ובצורה לא פולשנית) ומכיר את הפתרונות השונים יודע איזה כאב ראש זה. ב-jQuery זה פשוט לחלוטין.


<script type="text/javascript"> 
$(document).ready(function() {

//הקוד שלנו ייכנס לכאן

 });
</script>

כל מה שיש באמצע ירוץ ברגע שהדף יסיים להטען.

הפקודה הראשונה

על מנת להתחיל בלימודים, אנו נלמד פקודה מאד פשוטה שנקראת click. היא מאד דומה ל onclick שאנו מכירים . כל התרגולים שלנו מנקודה זו יהיו על פסקה שיש לה id בשם example ו-class בשם class_example.


<p class="example_class" id="example">פסקת הדוגמא שלנו</p>

מטרת ה-click לגרום ל-alert מעצבן כלשהו ומבנה הפונקציה הולך כך: $(שם האלמנט שעליו תחול הפעולה).(הפעולה עצמה(){הפונקציה שמופעלת}).

לא להבהל! אנו פשוט בוחרים את האלמנט שמייצר את הפעולה – מה שלוחצים עליו, מה שמזיזים אותו, מה שעושים איתו משהו. אחרי זה אנו בוחרים את הפעולה עצמה (לחיצה, הזזה) ואז את מה שקורה אחרי שאנחנו עושים משהו עם האלמנט.

במקרה שלנו נבחר את הפסקה עם id=example, אם יעשו עליה click אז תרוץ פונקצית alert.

פסקת הדוגמא שלנו

וככה זה נראה:


<script type="text/javascript"> 
$(document).ready(function() {
$("#example").click(function () { 
alert("הודעה מעצבנת");
});
 });
</script>

<p class="example_class" id="example">פסקת הדוגמא שלנו</p>

עכשיו ננתח את מרכיבי הקוד:

את הקטע הזה:


<script type="text/javascript"> 
$(document).ready(function() {

אנו מכירים, זה הקטע שחייב לבוא בתחילת ה jQuery. הוא אומר לקוד לרוץ ברגע שהדף עולה והוא מנדטורי.


$("#example")

זהו הסלקטור, הוא בוחר את האלמנט עם ה-id של example. מה קשור ה-$ ומה זה בדיוק # יוסבר במאמר הבא כרגע פשוט תקחו את זה As-is. דולר, סוגריים וסולמית לפני שם ה-id..


.click(function () {

זוהי הפעולה, שהיא כמובן לחיצה. אם אני לוחץ אז מה שקורה זה שפונקציה כלשהי מופעלת. איזו פונקציה?


alert("הודעה מעצבנת");

וזו הפונקציה שמורצת כאשר אני לוחץ קליק. לא צריך להסביר עליה. השאר זה פשוט סגירות של סוגריים.

אם אני אקח את הקוד הזה, אדביק אותו בדף אחר שיש בו אלמנט כלשהו עם id=example אז כל לחיצה עליו תוציא לי alert של הודעה מעצבנת. נסו ותהנו! במאמר הבא אני מסביר על סוגי הסלקטורים השונים.

פוסטים נוספים שכדאי לקרוא

תמונה מצוירת של רובוט שמנקה HTML
יסודות בתכנות

סניטציה – למה זה חשוב

הסבר על טכניקה פשוטה וידועה מאד שאנו מפעילים על מידע לפני שאנחנו מציגים אותו ב-HTML באפליקציה או באתר.

תמונה של הבית הלבן עם מחשוב ענן וטקסט: FEDRAMP
פתרונות ומאמרים על פיתוח אינטרנט

FedRAMP & FIPS מבוא למתחילים

פרק מיוחד, לצד הקלטה של פרק של עושים תוכנה על אחת התקינות החשובות ביותר עבור חברות שסביר להניח שלא הכרתם

פתרונות ומאמרים על פיתוח אינטרנט

נגישות טכנית – פודקאסט ומבוא

פרק בפודקאסטעל נגישות בעברית שצולל לכלים האוטומטיים ולפן המאד מאד טכני של הנגישות.

גלילה לראש העמוד