איך יודעים אם בוטקאמפ מסוים הוא טוב או לא טוב?

בדיון בטוויטר שהחל עם שאלה של ענבר מור, שהיא יזמית טכנולוגית והמוח מאחורי youfirstcosmetics.com – הועלתה השאלה – איך יודעים שבוטקאמפ מסוים הוא מספיק טוב? בעבר כתבתי על כך ב״הארץ״, אבל זה היה לפני כשלוש שנים והגיע הזמן לרענן.

אז מי אני ולמה הדעה שלי חשובה למישהו? מהבחינה המקצועית – אני מתכנת וארכיטקט תוכנה בכיר עם ניסיון של כעשרים בשנה בתעשיה שעובד בתחום. בפן הלימודי וההדרכה – חיברתי שישה ספרי תכנות, אני מרצה גם בחוג למדעי המחשב בקריה האקדמית אונו וגם באוניברסיטת חיפה. ראיינתי מאות מועמדים שונים לתפקידים טכניים ובנוסף אני גם עיתונאי טכנולוגיה (בדה מרקר) יש לי ניסיון במיוחד בתחום הפיתוח בווב. הרקע המקצועי שלי, יחד עם הרקע העיתונאי, מאפשר לי לתת תובנות בתחום המאוד כאוטי של הכשרות להייטק.

בוטקאמפ, למי שלא יודע הוא מסלול הכשרה לתחום ההייטק. מדובר במסלול לא אקדמי (בניגוד לתואר) ומסלול הרבה יותר אינטנסיבי מקורס מקצועי או לימוד עצמי. בוטקאמפ הוא בעצם מסלול אינטנסיבי בן כמה חודשים שמכשיר באופן ממוקד למקצוע כלשהו בהייטק – מפיתוח ווב (פרונט אנד או בק אנד) ועד לימודי אבטחת מידע/סייבר. המאמר הזה מיועד לאנשים שכבר החליטו שבוטקאמפ זה עבורם אם אתם בשלב שבו אתם מתלבטים איך להכנס לתחום ההייטק ואם בוטקאמפ הוא מתאים – אני ממליץ על המאמר על ״השתלבות בהייטק לצעירים״ או ״השתלבות בהייטק למבוגרים״.

אם החלטתם שאתם רוצים בוטקאמפ, או שקיבלתם הצעה מפתה מבוטקאמפ להתחיל וללמוד אצלו – נשאלת השאלה האם הוא מספיק טוב ובאמת יסייע לכם להשתלב בתעשיית ההייטק. יש לא מעט בוטקאמפים, חלק מהם ממומנים על ידי רשות החדשנות, חלק מהם על ידי רשויות אחרות וחלק פרטיים. חלק מהם רציניים וחלק מהם חובבניים. כולם עולים לא מעט כסף ודורשים מאמץ רציני והתחייבות. הבעיה היא שחלק מהם, גם אלו שנראים רציניים ממש, פשוט לא טובים על גבול השרלטנות.

האם נמצא ביקורות שליליות על בוטקאמפים גרועים? לא. הבעיה היא שאם מצביעים על בוטקאמפ מסוים ואומרים שהוא לא טוב – חוטפים התראה לפני תביעה. וזה מאוד לא נעים, הנה דוגמה לתגובה של בוטקאמפ שאני לא ממליץ עליו באופן גורף וכתבתי על כך. האיום הזה היה ריק מתוכן לחלוטין ולא מומש (הודות גם להגנה שקיבלתי מטעם עורך הדין יהונתן קלינגר והתנועה לזכויות דיגיטליות) – אבל תחשבו על אדם מן הישוב שמקבל מכתב כזה – הוא ימחק את חוות הדעת השלילית שלו מייד – זו הסיבה שלא תמצאו חוות דעת שליליות על בוטקאמפים. גם קיקיוניים לגמרי.

אז איך מזהים בוטקאמפים טובים ויותר חשוב – איך מזהים גרועים? בשביל זה יש לנו כמה נקודות שכדאי לבדוק בכל בוטקאמפ – כאשר לכל נקודה יש את המשמעות שלה. אין משהו אחד שאמור לפסול בוטקאמפ, אבל אוסף של נקודות רעות יכול להראות שהבוטקאמפ הוא בעייתי מאוד.

בדיקה מקדמית של מי מהלומדים בעבר שהצליח להשתלב

רשת לינקדין יכולה להיות מאוסה אבל היא רשת רלוונטית ממש בכל מה שקשור לבדיקות רקע. לכל בוטקאמפ שמכבד את עצמו ויש לו ותק, יש דף לינקדין שבו יש Alumni – כלומר אנשים בלינקדאין שמצהירים על עצמו שהם למדו בו. בוטקאמפ ותיק שאין לו את זה? נקודה רעה ממש (אפשר לבקש את דף הלינקדין מבית הספר, אם נמסר לכם שאין – להתרחק). ברובם יש. אם מדובר בבוטקאמפ חדש? אומר דרשני.

הכנסו לדף ה-Alumni והתרשמו מהאנשים שיש שם. אם הבוטקאמפ קיים עשור ויש רק 60 אנשים שמצהירים על עצמם שהם למדו שם? בעייתי. אם הבוטקאמפ קיים שנתיים ויש 60 אנשים שהכניסו אותו לקורות החיים שלהם בלינקדין? סימן טוב. אנשים שנמצאים בחברות מובילות? סימן טוב. בוטקאמפ שרוב האנשים שנמצאים ב-Alumni שלו הם כאלו שעובדים כמרצים בבוטקאמפ? סימן רע ממש.

לינקדין גם מאפשרת לכם לנסות ליצור קשר עם אלו שלמדו שם ושווה לנסות ולעשות את זה אם יש לבטים נוספים.

בדיקה מקדמית של המרצים

כדאי לבדוק גם את המרצים ואת מנהל הבוטקאמפ. איפה? גם כן בלינקדאין ואחרי כן בגוגל. לחפש את שם המרצה בעברית ובאנגלית יחד עם שם בית הספר. אם יש כמה מרצים – אז את כולם. מה אנחנו מחפשים? בגדול אנו מחפשים:

1. ניסיון עשיר בתעשיה בתחום הרלוונטי למשך תקופה ארוכה משנתיים.
2. הרצאות בכנסים מקצועיים.
3. מאמרים של המרצה.
4. לחלופין – ניסיון רחב בהדרכה.

מרצה אמור להיות מומחה בתחומו. לא רק מתכנת טוב אלא מומחה. אתם הולכים לשלם אלפי ועשרות אלפי שקלים לבית הספר והמרצים אמורים להיות ברמה טובה. כדאי לקרוא את המאמר הזה המסביר איך מזהים מומחה. אם אין בסגל בית הספר אפילו מרצה אחד שיכול להחשב כמומחה? סימן אזהרה.

אני אתן כדוגמה טובה את ירון ביטון שהוא מנהל ומרצה בבוטקאמפ (גילוי נאות: אין לי קשר מקצועי או אחר אליו או לבוטקאמפ שלו) – אם תחפשו ״yaron biton coding academy״ תגלו פרופיל לינקדין עם רקע נרחב בתכנות ובהדרכה בבתי ספר שונים. תגלו מאמרים מקצועיים שהוא כתב וסרטוני יוטיוב שהוא הכין. זה למשל פרופיל של מומחה אמיתי. דוגמה מצוינת אחרת היא שמואלה יעקבס שחיפוש של שמה יראה את פרופיל הלינקדין שלה עם השכלה, ניסיון מקצועי עשיר מאוד וניסיון בהדרכה. (גילוי נאות: שמואלה הדריכה סדנת אנגולר שבפועל היתה הכרטיס המשמעותי של הבן שלי לתעשיה).

מהסעיף הזה אפשר לצאת עם נקודות טובות ונקודות רעות. מרצים עם רזומה מעולה? נקודה טובה. בית ספר עם מרצים שהניסיון שלהם הוא פחות משנתיים בתעשיה וללא ניסיון בהדרכה כלל? בעייתי מאוד. בית ספר שלא מציג את המרצים שלו בגאווה? בעיה גדולה.

בדיקה מי עומד מאחורי הבוטקאמפ

יש לא מעט בוטקאמפים עצמאיים שהם טובים אבל גופים אקדמיים כמו הטכניון למשל או אוניברסיטאות שעומדות מאחורי הבוטקאמפ זה בדרך כלל סימן חיובי. שימו לב שמדובר בגופים אקדמיים/חברות מוכרות. היות בוטקאמפ מוכר ברשות החדשנות, או כזה שמוכר לפקדון לחיילים משוחררים הוא לא סימן חיובי (גם לא שלילי). גם בוטקאמפים קיקיוניים יכולים לקבל הכרה ככאלו שיכולים לשלם אליהם בכספי הפקדון.

יש בוטקאמפים שלא מתביישים ובניגוד לחוק מציבים אייקונים של המדינה ושל הצבא, זה סימן שלילי ממש. אסור לשום מוסד או חברה להציב אייקון של שירותי הבטחון או של המדינה.

בדיקה אם יש תביעות או חדשות רעות על בית הספר

חיפוש בלשונית ה״חדשות״ בגוגל יכולות להראות אם היו פרסומים רעים על בית הספר. בדיקה בתקדין לייט או בתולעת המשפט יכולה להראות אם יש תביעות נגד או מטעם בית הספר (למשל נגד סטודנטים, וכן, היו מקרים). חשוב לחפש את השם המלא של בית הספר כפי שהוא מופיע ברשם החברות.

מבחנים

בדרך כלל מבחני התאמה לפני הקבלה נחשבים כסימן מאוד חיובי. הבעיה היא שגם בוטקאמפים גרועים הבינו את זה וגם הם עושים מבחני התאמה. אז מבחני התאמה הם נקודה חיובית אבל לא משהו שמבטיח שמדובר בבוטקאמפ טוב. אם קיבלתם ציון פחות ממאה ויש עליכם לחץ כבד להרשם? זה סימן רע.

אם אין דרישות קדם או מבחני רישום זו נקודה רעה. יש מקומות שמקנים פטור ממבחני רישום אם יש תואר אקדמי קודם או ניסיון קודם ואז זה בסדר.

התחייבות להשמה

אם מאחורי הבוטקאמפ יש חברה מסחרית מוכרת שמתחייבת להעסיק את הלומדים – זה סימן חיובי. צריך לקחת בחשבון שמדובר בדרך כלל בשכר נמוך לכמה שנים אבל לפי דעתי אם מקבלים אתכם לבוטקאמפ כזה כדאי לחשוב על זה. כדאי לשים לב שמדובר בחברה מוכרת ולגיטימית וכן חוזה ההעסקה והתנאים שקופים מההתחלה.

הבעיה היא שיש גם בוטקאמפים גרועים שמציעים השמה בשכר מובטח וההתחייבות היא ללא כיסוי. איך הם עושים את זה? ולמה ההתחייבות ללא כיסוי? כי:

1. באותיות הקטנות כתוב שרק מי שעובר מבחן סופי יקבל השמה ואז נותנים מבחן בלתי אפשרי.
2. אין התחייבות על סוג ההשמה או השכר ואז מקבלים ״הצעה״ שלעתים מפוברקת לעבוד בחברת הייטק ברבע משרה 300 קילומטר מאיפה שאתם גרים. לא רוצים? בעסה. אנחנו עמדנו בתנאי החוזה. תתלוננו? תקבלו מכתב התראה לפני תביעה.
3. הקבלה לעבודה היא בחברה שמפעילה את הבוטקאמפ. ככה זה היה בחברת אתרא הידועה לשמצה.

אם אין התחייבות להשמה כאשר כל הפרטים ידועים – אז זה דווקא סימן רע. הבוטקאמפים הטובים יגידו בכנות ובאומץ שאין התחייבות לעבודה. אולי הם יציעו סיוע, לימוד ואימון לעמוד בראיונות – אבל לא התחייבות. אז זו נקודה טובה.

נפנוף בכסף והבטחות שווא

בוטקאמפ שמנפנף בשכר מובטח ומספרים – זה סימן רע. מי שאומר לכם ש״שכר הלימוד הוא X ש״ח וזה השכר שתקבלו בחודש בעבודה הראשונה״ – סימן עוד יותר רע. זה לא סוד שבהייטק השכר גבוה והתנאים מצוינים וזה בסדר לומר את זה. אבל לוקח המון זמן ומאמץ כדי להגיע לשכר הזה. המשכורות ההתחלתיות נמוכות, אף אחד לא ישלם לבוגר קורס של 12 שבועות כ-30,000 ש״ח על ההתחלה. אם מישהו מוכר לכם את זה? נקודה רעה. אם מישהו מבטיח משהו שנראה טוב מכדי להתקיים? אז זה טוב מכדי להתקיים. מאוד קשה להכנס לתחום ההייטק (אך לא בלתי אפשרי) ואין דבר שמובטח. מי שמבטיח תעסוקה מובטחת ומתמקד יותר בשכר ובתנאים המבוקשים? צריך להזהר. גם מטריקים שיווקיים אלו ואחרים.

סיכום

אין כאן רשימה של בוטקאמפים מומלצים ולא תהיה גם כזו. גם לא תהיה רשימה של בוטקאמפים שהם לא מומלצים. מה שנתתי כאן הוא כמה קריטריונים שמאפשרים לכל אחת ואחד מהקוראים להבין לבד אם הבוטקאמפ שהוא חשב עליו או התעניין בו הוא מספיק טוב. אין בוטקאמפ מושלם ויש לכולם נקודות טובות ורעות, אבל אם יש יותר מדי נקודות רעות לבוטקאמפ שמציעים לכם או שאתם חושבים עליו? אז אולי כדאי לוותר. בוטקאמפ זו השקעה משמעותית, גם מבחינת זמן וגם מבחינת כסף – וכדאי לחשוב היטב ולעשות מחקר מעמיק לפני שמתחייבים.