זה קורה ללא מעט אנשים בתחום הטכני/הייטק – שולחים קורות חיים בכמויות ואף אחד לא חוזר. אף אחד. לפעמים איזה מגייס או מגייסת. אבל אין ראיונות ממשיים בחברות. ומה הטעם לקרוא מדריכים והסברים על ראיון כשאף אחד לא קורא לך בכלל לראיונות? ולמה כולם כותבים דרוש ניסיון כאשר אף אחד לא מוכן לתת את הצ'אנס למישהו חסר נסיון?
וזה קורה לכולם – גם לסטודנטים שמסיימים תואר ראשון באוניברסיטה וגם לכאלו שמסיימים במכללה. לבוגרי קורסים ובוטקאמפים, לכאלו שלמדו לימוד עצמי ולכל מי שמנסה לקבל את המשרה הראשונה בהייטק.
במאמר הזה אני אנסה לעזור ולהסביר מה עושים במקרה כזה.
למי המאמר מיועד?
לאנשים חסרי נסיון שמכוונים לתפקיד טכני שסיימו את ההכשרה שלהם (ולא משנה איזו הכשרה) ולא מצליחים לקבל ראיונות- בין אם מתכנת, איש devops או אוטומציה – לא משנה מה הרקע ההתחלתי. המאמר לא לאנשים שמנסים להשתלב בתחום הניהולי (מנהל מוצר/תחום/פרויקט/ווטאבר) – מהסיבה המאוד פשוטה שאני מתכנת ומכיר את העולם הטכני. לא את עולם הביזנס. התובנות שלי לא יהיו טובות למי שרוצה להשתלב כמנהל מוצר.
מי אני ולמה דעתי משנה למישהו?
למי שלא מכיר – שמי רן בר-זיק, אני מתכנת מנוסה, עיתונאי טכנולוגיה בהארץ, כותב ספרי תכנות בעברית, מרצה בקריה האקדמית אונו וגם כותב באתר הזה כבר 12 שנה בערך. אני לא מכיר את כל תחום ההייטק, אבל אני מספיק מנוסה ומספיק מכיר כדי לנסות לעזור לכם בפוסט הזה. צריך לזכור דבר אחד – אני מביא את הדברים מהפרספקטיבה שלי – אני אדם שמכיר את התחום די טוב, אבל לא יודע כל ולא מכיר את מי שקורא את המאמר. יש סיכוי שהעצות לא יקלעו במאה אחוז לצרכים או ליכולות שלכם. משהו לא מסתדר לכם? מישהו שמכיר אתכם טוב אמר משהו אחר? אז אני טועה. נקודה. וכן, יש סיכוי שמה שאני אכתוב פה יכעיס אתכם.
המצב
על הפנים. במילים אלו. אתם יודעים לתכנת, או לעשות דיפלוימנט לקוד, או לתחזק שרת, או לכתוב אוטומציות, או לעשות בדיקות אבטחה, ווטאבר. ואתם שולחים קורות חיים. עשרות ולא מקבלים מענה. מדי פעם טלפון של מגייסת – כלומר מישהי שעובדת כהד האנטרית ולא בחברות עצמן – קל לזהות כי יש לה כמה חברות או שהיא מבטיחה מספר משרות. אבל זהו. בזה זה נגמר. אתם שולחים ושולחים ואיש לא חוזר אליכם. נשאלת השאלה מה עושים. הכסף נגמר, המצוקה גוברת וצריך למצוא עבודה. אז מה עושים?
בשיא ימי הקורונה העברתי הרצאה בקבוצת ג'וניורים שבה דיברתי על החוויה האישית שלי מהזווית הזו כג'וניור בתקופת משבר. זו הרצאה לא קלה אבל כדאי מאוד לראות אותה בקישור הזה.
אבל זו לא תקופת משבר. מימין ומשמאל שומעים על מחסור במתכנתים ועל גיוסי כספים אבל אף אחד לא נותן לכם את הסיכוי של המשרה הראשונה.
למה כולם מחפשים רק אנשים עם ניסיון? ואם כולם מחפשים אנשים עם ניסיון, איך אנשים ירוויחו ניסיון?
זה עניין לפוסט אחר, אבל כרגע המצב הוא שהניסיון הוא המלך. יש משרות פה ושם שלא יקפידו על העניין הזה, אבל לאנשים מנוסים יותר קל ולג'וניורים ללא ניסיון הרבה יותר קשה. אפשר להתעצבן ולהתמרמר, אבל זה לא יעזור.
אז מה עושים?
אני יוצא מנקודת הנחה שעשיתם את המובן מאליו – וידאתם שקורות החיים שלכם באנגלית, שאתם משתמשים במונחים המתאימים כפי שהם מופיעים בדוקומנטציות (לא NODE למשל אלא Node.js, לא react אלא React), בדקתם את האיות שלכם כמו שצריך ב-Grammarly, ניכשתם דברים מיותרים (ידע באופיס). ועדיין לא חוזרים אליכם.
אם קורות החיים שלכם מושלמים, פרופיל הלינקדאין מתוחזק היטב ויש אפילו פרויקט גמר נאה – הדרך הטובה ביותר היא לצבור ניסיון עוד לפני הניסיון. זה מרגיז, כי השקעתם את הזמן בלימודים מרובים. אז למה צריך לעשות עוד דברים? אבל אני לא מנסה לשנות את החוקים, רק להסביר לכם אותם. והחוקים הם שקורות החיים שלכם יכולים להכיל ניסיון רלוונטי וחשוב עוד לפני העבודה הראשונה וזה גם יגרום להם להתבלט משאר קורות החיים ללא הניסיון. וכן, זה לא הוגן ומרגיז שצריך לעבוד בסיום הלימודים או ההכשרה כדי להרוויח את הניסיון הזה. אבל זה המצב. אתם חייבים להרוויח את הניסיון שלכם לפני הניסיון.
אז איך מרוויחים את הניסיון?
כולם אומרים לכם שלהכניס את פרויקט הגמר שלכם לגיטהאב זה חשוב וייתכן שיש לכם פרופיל בגיטהאב עם כמה פרויקטים שעשיתם, זה חשוב אבל נחשב פחות. כל אחד יכול לכתוב קוד בגיטהאב. אבל לתרום קוד לפרויקטים שמשתמשים בהם זו אופרה אחרת לגמרי ובוודאי משהו משמעותי שאפשר להכניס לקורות החיים. תרומת קוד לפרויקט עם 4000 כוכבים, או עם חצי מיליון הורדות לחודש נחשבת לגמרי כניסיון שניתן לכתוב אותו בקורות החיים.
תרומת קוד בגיטהאב לפרויקט קיים של אנשים אחרים אומרת המון דברים על מי שתורם את הקוד, היא אומרת שמי שתורם יודע להשתמש בגיט וב-git flow מורכב יחסית, שהוא יכול להבין קוד שלא הוא כתב, שהוא יכול לתקשר עם אנשים אחרים ולכתוב קוד שעובד במערכות מורכבות. מעבר לעובדה שמדובר בתוספת נאה לקורות החיים, מדובר באמת בניסיון ממשי. כשיוצאים למסע לתרומת קוד פתוח, מרוויחים המון ניסיון מעשי בדרך. ניסיון ששווה זהב וכמובן גם אנשים אחרים יודעים את זה. כשאני רואה מולי אדם שתרם קוד ממשי למוצר שעשרות אלפי מתכנתים משתמשים בו, אני לא רואה מולי אדם לא מנוסה – אני רואה מולי אדם שיש לו ניסיון וידע, גם אם איש לא שילם על הניסיון הזה.
זה לא פשוט כמו שזה נשמע – זה קשה ללמוד גיט בצורה מספיק טובה כדי לעבוד איתו בקוד פתוח, קשה מאוד למצוא ולהכיר פרויקט שקבוצה של אנשים כתבו, להתמודד עם הכלים האוטומטיים שמופעלים בפרויקטים כאלו, ליצור ולהכניס שינויים. אבל זו הדרך היחידה להעשיר את עצמכם ואת קורות החיים עד שמצליחים לקבל את העבודה הראשונה.
בסדרת המדריכים הזו אני מלמד גיט למי שלא מכיר.
תרומת קוד פתוח זה לא רק למתכנתים
אם אתם אנשי אבטחה, ישנם כלים שאתם משתמשים בהם שחלקם בקוד פתוח וניתן לתרום להם. אם אתם אנשי אוטומציה, אפשר בהחלט לתרום כתיבת בדיקות אוטומטיות. אנשי devops יכולים לתרום לתהליך האוטומציה של הדיפלוימנט או לתהליך ה-CI. לא כל פרויקט קוד פתוח דומה למשנהו ולא כולם מיועדים למתכנתים. רוצים להשתלב בתחום ה-support? תתרמו לדוקומנטציה למשל, היכן שהיא לא ברורה. או ללוקליזציה. זה לא רק למתכנתים.
איך מוצאים קוד פתוח שאפשר לתרום לו?
בדרך כלל מומלץ לחפש פרויקטי קוד פתוח שהשתמשתם בהם במהלך הלימודים או במהלך ההכשרה שלכם. מה שנראה לכם מעניין או באחד הפרויקטים שהפרויקט שהשתמשתם בו משתמש. אם אתם לא מכירים פרויקט כזה, אפשר פשוט לחפש בגיטהאב או לחפש אחר התגית Good First Issue בגיטהאב. האתר הזה מרכז את הנושאים השונים לפי הפרויקטים וחשיבותם. מומלץ לבחור לא פרויקט גדול מדי (כי אז יהיה קשה לתרום לו קוד) אבל גם לא פרויקט זניח או קטן או כזה שלא עודכן כבר הרבה זמן.
איך מוסיפים את הקוד הפתוח בקורות החיים?
מדובר בניסיון תעסוקתי לכל דבר ועניין. מוסיפים אותו כסעיף תחת open source contributions כשכל תרומה זוכה לסעיף משלה. יש לציין את הפרויקט, הטכנולוגיה והפופולריות שלו: מספר כוכבים/הורדות וכן את התרומה שלכם. אין תרומה שהיא קטנה מדי ואפילו תרומות קטנות אומרות עליכם המון.
גם אם זה לא תחליף במאה אחוז לעבודה במשרה מלאה, קורות חיים של אדם שתרם מספיק לקוד פתוח יבלטו בהרבה (לטובה) מקורות חיים של אדם עם השכלה וניסיון זהים. ובעולם צפוף כמו שוק המשרות ללא ניסיון, זו דרך מצוינת להתבלט. יותר מכך, לעתים מתכנתים אחרים יראו את תרומת הקוד שלכם ויפנו אליכם בהצעות עבודה. אם התמזל מזלכם ותרמתם קוד למוצר שהחברה משתמשת בו, יהיה לכם הרבה יותר קל בראיון העבודה.
תרומה לקוד פתוח נשמעת כמו משהו שקל לעשות, אבל זה לא קל. מצד שני, מעבר לסיפוק של לכתוב קוד שמשתמשים בו ולניסיון העצום לאנשים בתחילת הדרך המקצועית שלהם, זה גם משהו שמוסיפים לקורות החיים. לא תרופת פלא או "כדור כסף", אבל בהחלט משהו שעוזר.
4 תגובות
הקטע הזה עם ה- Good first issue עזר לי מאד. תודה רבה רבה רבה! 🙂
רן, עם כל הכבוד, למה שלא נתייחס סוף סוף לפיל שבחדר?
הסיבה מס' 1 ל"משבר הג'וניורים" הוא שכלכלת ההייטק הישראלית מבוססת על צמיחה לא ברת-קיימה:
כן, הכפלת שווי בזמן קצר ואצל כמעט כל סטרטאפ בסביבה זה משהו שקשה מאוד למצוא לו צידוק ריאלי.
וכשאתה מגייס מ-VC והם משלמים על החגיגה, אז הם מצפים לצמיחה בהתאם (אחרת המייסדים יעופו הביתה).
וצמיחה מגיעה ממתכנתים מנוסים שעל היום הראשון שלהם במשרד עוד לפני ארוחת הצהריים סיימו להרים את כל הסביבה, ועד סוף היום כבר עשו commit ראשון (אתה כותב הרבה על Git אז נדבר בשפה). אהה, וכמובן, זה בלי להציק כל 10 דק' בשאלות "איך?" משאר חברי הצוות העסוק [אתה כן צודק באבחנה שלך שתרומה ל- Git פופולרי מסמלצת תהליך שכולל בדיוק דברים מעצבנים כאלה].
ותכנות הוא כמו קורונה-זה אקספוננציאלי-עדיף לחכות חצי שנה עד שמוצאים את הנסיך כי תוך חודש הוא סוגר את כל הקוד שלא יכתב לעולם גם בשנה ע"י ג'וניור. אז כנראה השוק יעיל והשוק לא טועה-תשאל מאות מנהלים בסטרטאפים למה אף אחד מהם לא מוכן לקחת את הסיכון עם ג'וניורים.
הפתרון-צמיחה בת קיימא-10-20% בשנה-זה ה- sweet spot, זה קורה בחברות מכניסות ורווחיות ולא מלגייס כסף מ-VC, ואז גם מוצאים זמן לגייס ג'וניורים ולהכשיר אותם ולבנות לטווח הארוך. מנגד סטרטאפ בועה שמנפח שווי ע"י גיוס חוב ממשקיעים, אין לו מושג מה יוליד יום ואם הוא עדיין יהיה בסביבה עוד שנה, אז מה יעזור לו להכשיר עכשיו ג'וניורים?
הדבר היה נכון תמיד, גם לפני 10 ו-15 שנה היה את פרדוקס הג'וניורים (אומנם אז היו פחות מכללות והכשרות ובוגרי אונ' היו משתלבים במשרות הסטדונט הסטנדרטיות בתאגידים כדי להתחיל אז הפרדוקס היה נחלתה של קבוצה מצומצמת יותר שבסוף איכשהו הייתה מסתדרת לרוב דרך בתי תוכנה קבלניות לסקטור הפנים ישראלי), אבל היום ניפוח הבועות בהייטק בשיא ואיתו כל תופעה שלילית מואצת בהתאם.
אני יכול לומר מניסיון למה לא חוזרים , ואחרי שעשיתי את השינוי הזה קיבלתי הרבה יותר טלפונים מחברות .
(במקום טלפון אחד לשבוע, 5 ליום)..
פשוט בכותרת במקום לכתוב קורות חיים , לכתוב את המשרה שאתה רוצה , לדוגמא "קורות חיים-שם משפחה- מפתח Fullstack"
הבנתי שהרבה מגייסים לא מתמחים בטכנולוגיות שאתם מפתחים וכו' הם יותר מתעניינים במשרה שאתם מחפשים . ולאחר שזה קופץ להם הם פשוט יפנו אותכם לחברות המתאימות
פוסט מדהים, תודה רן!
לטיפים נוספים למחפשים משרת פיתוח ממליץ להסתכל בפוסט הבא:
https://hightechreallife.com/sewithoutexperience/
הוא מסכם את הנושא ומציע הרבה אמצעים למחפשים כניסה לעולם ההייטק.