שירות סינון פורנו? זה מה שהוא שווה

גרסה ערוכה וטובה יותר של הפוסט פורסמה במקור בישראל היום. מומלץ לקרוא אותה שם.

בימים האחרונים שוב עניין הפורנוגרפיה ברשת עולה למוקד העניין הציבורי כתוצאה משני מהלכים. הראשון הוא הצעת חוק להפעלת שירות סינון תכנים לכל תושבי מדינת ישראל שמקדמים חברי הכנסת מיקי זוהר (הליכוד) ושולי מועלם (הבית היהודי) ואיתן כבל, (המחנה הציוני) יו"ר ועדת הכלכלה. איתן כבל אף הבטיח הבטיח שהחוק יקודם "בדרך המהירה ביותר". השניה היא מהלך של קבוצת פייסבוק שנקראת "הפורום הדיגיטלי – שומרים על הילדים ברשת" שבאמצעות משלוח המוני של מיילים הצליחה לשכנע את חברת רמי לוי תקשורת לספק שירות סינון תכנים כברירת מחדל לכל המכשירים.

מה הבעיה? שגם החברים בקבוצת ההורים בפייסבוק וגם חברי הכנסת הנכבדים הם חסרי ידע טכני ואינם מבינים כיצד רשת האינטרנט של שנת 2018 עובדת. על מנת להדגים את חוסר התוחלת והתועלת בהפעלת שירות סינון תכנים, אני עומד להדגים מה הוא שווה בסרטון הבא:

בסרטון ניתן לראות איך אני עוקף את שירות סינון התכנים באמצעות… גוגל. ולא רק שניתן לעקוף אותו. אני מראה איך גם ילד רך בכיתה א' יכול בטעות להגיע לתכנים לא הולמים עבורו תוך כדי . זו כמובן הדגמת יכולת קצרה שמוכיחה כי השירות הזה לא באמת מסנן. בדיוק כפי שאפשר להגיע לתוכן פורנוגרפי בהקלדה פשוטה, כך הוא יכול להופיע בפני הילד בפרסומת או באפליקציה ולא יקרה דבר. חשוב לציין שזו לא רק גוגל. אלו כל מנועי החיפוש כמו בינג למשל וגם אתרים רבים נוספים כמו טוויטר, טאמבלר ו-וימאו שמכילים תכנים לא הולמים לילדים ולא ניתן לחסום אותם כלל.
איך זה עובד? שירות הסינון חוסם כתובות של אתרים, אך הוא לא חוסם את גוגל, או בינג, או כל מנוע חיפוש אחר. הודות ל https, הוא גם לא יודע איך מה אני מחפש ולא יכול לנטר את המילים שעוברות בחיפוש. כפי שרואים בסרטון, גם מילים תמימות יכולות להביא לתוצאות בעייתיות.

כמובן שבן נוער חדור מוטיבציה יכול בקלות רבה לעקוף גם את ההגנה שמונעת ישירות כניסה לאתר פורנו באמצעות התקנת VPN חינמי לגמרי לכל טלפון. למרות שלמה לו? תראו כמה קל לגשת למיליוני תמונות פורנו וסרטוני פורנו בלי התקנה אחת אפילו. אבל למען הסרת כל ספק – הנה סרטון שבו אני מראה איך עוקפים את החסימה הזו ללא ידע טכני עם התקנה של אפליקציה אחת בלבד.

למה זה קורה?

לא, רמי לוי תקשורת הם לא רשלנים. כפי שהם עצמם מציינים באתר שלהם: "לא ניתן מבחינה טכנית לסנן את [כל תכני הרשת]. לכן חשוב לא להסתמך אך ורק על שירות הסינון". הפתרון שלהם ושל רשת פלאפון הוא אחד הפתרונות הטובים ביותר שספקית הרשת יכולה להציע. אין לי תלונות לרמי לוי. אבל למה זה לא עובד? מאוד פשוט: הרשת השתנתה מאז שנת 2005. וכיום הארכיטקטורה שלה והדרכים שבהן אנו ניגשים אל הרשת שונות מאוד ממה שהיה לפני עשור. יש שני דברים מרכזיים ברשת שהשתנו בעשור האחרון. הראשון הוא המעבר לפרוטוקול https שמונע האזנה לתנועה שמתרחשת בין האתר לדפדפן. השני הוא מעבר למחשוב ענן שמונע חסימת IP של שרתים. דבר שמונע דה פקטו את החסימות ברמת הספק. כפי שרוסיה למדה כאשר היא ניסתה לחסום את טלגרם וחסמה את תשתית האינטרנט במדינה.

הפתרון היחיד שמאפשר היום צנזורה הוא חסימת DNS. מדובר בפתרון מיושן שאינו עובד כאשר המתשתמש שינה את כתובת ה-DNS שלו. לא מעט משתמשים עשו את זה בעקבות החסימות השונות של ארגון זיר"ה שרודף אחרי אתרים המפרים זכויות יוצרים. במשך עשור זיר"ה רודפים אחר אתר סדרות ועדיין לא הצליחו לסגור אותו ובדרך לימדו לא מעט משתמשים לא להשתמש בשרתי ה-DNS של הספקיות. בנוסף, חסימת DNS אינה עובדת עבור אתרים לגיטימיים שעלולים להכיל תכנים פורנוגרפיים (כמו גוגל תמונות), עבור אתרים פורנוגרפיים שלא נכנסו עדיין לרשימה השחורה וכמובן עבור מגוון עצום של שירותים ואפליקציות. שום חסימת DNS לא תמנע את העברת הפורנו בווטסאפ, פרסומות פורנוגרפית/עירום באפליקצית משחקים שהילד משחק בה או סרטון יוטיוב שעדיין לא דיווחו עליו.

חסימות שבעבר היו אפקטיביות כבר לא אפשריות כיום. בעבר היו חברות שניתחו את התמונות שעברו בין האתר למשתמש, אבל כיום כאשר אני גולש באמצעות https, לאף אחד אין יכולת לדעת מה אני עושה. כאמור https הוא פרוטוקול שמונע ציטוט והאזנה של צד שלישי לתקשורת שנעשית בין שני הצדדים. בעבר, רק אתרי סליקת כרטיסי אשראי הפעילו https. כיום לרוב האתרים ברשת יש https ממגוון סיבות (גם לאתר הזה). לפיכך ספקית האינטרנט אינה יכולה לבדוק את התמונות כנגד מסנני פורנו.

בעבר היה נהוג לחסום כתובות IP של שרתים בעייתיים. כיום זה גם בלתי אפשרי. בעידן מחשוב הענן, שבו רבים מהאתרים הבעייתיים מתאחסנים בשירותי ענן, השבתה של שירות ענן כזה עלולה להשבית לא מעט שירותים אחרים. כך למשל רוסיה ניסתה להשבית את שרתי טלגרם ובדרך השביתה את כל השירותים במדינה. מדוע? כיוון שטלגרם השתמשו בשירותי אמזון שעליהם נסמכים לא מעט ארגונים וחברות. חסימה אחת לא מוצלחת כזו עלולה לשתק את כל פעילות תעשית ההייטק במדינה (שאחראית על יותר ממחצית הייצוא של ישראל).

ישנן דרכים יותר אגרסיביות לצנזורה – אך הן לא מקובלות לחלוטין במדינות דמוקרטיות. שיטות כמו DPI שנהוגות ברוסיה או בטורקיה או אפילו whitelist מלא. בעוד שהשיטות האלו אפקטיביות עבור חלק גדול מהאוכלוסיה, המשמעות שלהן היא אחת: חיסול מוחלט של תעשית ההייטק ומרכזי הפיתוח הרב לאומיים בארץ שלא יוכלו לקיים תקשורת מאובטחת עם חברת האם שלהם.

למה חשוב לדעת ולהבין שצנורה ברשת כבר לא ישימה טכנית

זה חשוב כי בימים אלו ממש חברי הכנסת מיקי זוהר, איתן כבל ושולי מועלם מנסים לדחוף חקיקה שתשרוף שישים מיליון שקל (כן כן) על פתרון סינון תכנים שיופעל לכל תושבי ישראל. כתוספת, האפיון של השירות הזה מכיל בתוכו סיכוני אבטחה משמעותיים ביותר. את החקיקה הזו הם החליטו לקדם אחרי שהתייעצו עם שני גורמים טכניים: מנהל מכירות מאלביט וחברת נטספארק שהמוצר שהם מספקים הכיל חור אבטחה משמעותי ומסוכן (עוד על כך בהמשך). כשאני ומומחים נוספים עם קליבר קצת יותר גבוה פירטנו בפניהם את העניין, זכינו להתייחסות נוסח "צייצנים שחושבים שהם יודעים הכל" ו"קשקשנים".

חברי הכנסת האלו לא עומדים לבד במערכה וזוכים לתמיכה רחבה מכל סיעות הבית. בין היתר בזכות ארגונים אזרחיים שהמטרה שלהם טובה אך הידע שלהם דל. זו החובה שלנו להתריע בפניהם לפני שישפכו עשרות מיליוני שקלים על פתרונות שלא יכולים לעבוד ולא יעבדו לעולם. אני אחזור על זה שוב: הרשת השתנתה, העולם של 2005 הוא לא העולם של 2018 וחסימות הן לא אפשריות טכנית. מי שרוצה להתווכח? שיסתכל בסרטון. זה לא עניין של 'פוליטיקה' או 'דעות' אלא של טכנולוגיה וכיום חסימה היא עניין לא ישים טכנית.

אז איך רימון, נטספארק, נטפרי ואחרים עובדים?

מדובר בחברות שמחייבות התקנה של תוכנה על המכשיר. להתקנה הזו עשויות להיות השלכות אבטחתיות חמורות ביותר. כך למשל גיליתי שהתוכנה של נטספארק ניתנת להורדה אך ורק מהשרת שלהם שהיה בנוי על גרסת PHP 5.2.8 בת עשור עם 91 חורי אבטחה שונים. כל תוקף עם רמת ידע בסיסית היה יכול לחדור לשרת ולהחליף את התוכנה עם 'תוספת' קטנה משלו ובכך לגרום נזק גדול.

פתרונות אחרים כמו זה של רימון מחליפים את תעודות האבטחה של האתרים ובעצם מסכנים כל מי שישתמש במחשב לגישה למקומות חשובים כמו אתרי הבנק.
וכמובן פתרונות כאלו אינם ניתנים לאכיפה ברמת מדינה. אנו לא יכולים להכריח את כל הגולשים להתקין את התוכנות האלו.

מה אפשר לעשות?

חינוך, חינוך ושוב פעם חינוך. אני אדרש לדעת גדולים ממני. במקרה הזה פוסט נהדר של המפתח יובל כליפא, אדם דתי, שכתב את הדברים הבאים בפוסט המצוין שלו על הנושא:
"יתר על כן, כיום, כהורה בעצמי, אני רואה את תפקידי לא כסָנָן (Filter) אשר אחראי לסנן את התכנים לילדיו, כלומר, לספק להם סביבת מחיה מוגנת ומסוננת, נהפוך הוא, שהרי התוצאה הסופית של גידול ילד בועה ידועה מראש. אני תמיד ראיתי לעצמי חובה לספק לילדיי את הכלים והיכולות להתמודד בעצמם עם איומים אשר הם, לדאבוני, יצטרכו להמשיך ככל הנראה ולעמוד מולם גם לאחר שאני לא אהיה כאן לסנן ולהגן. ".
זה גם מה שעשיתי עם ילדי ועדיין עושה. הגנה עבור ילדים רכים, חינוך עבור ילדים בוגרים. אני ממליץ מאוד לכל אלו המעוניינים להגן על ילדים רכים מפורנו להשקיע הרבה יותר בחינוך מאשר בפתרונות טכניים לא ישימים בעליל שרק יעלו כסף ולא יגנו על איש. השקיעו בחינוך, בהסברה וטפחו סביבה שיווניות והוגנת לנשים ולגברים. יש הרבה מה לעשות, אבל בתחום החינוכי, לא הטכנולוגי.

פוסטים נוספים שכדאי לקרוא

צילום מסך של סוואגר
יסודות בתכנות

openAPI

שימוש בתשתית הפופולרית למיפוי ותיעוד של API וגם הסבר בסיסי על מה זה API

גלילה לראש העמוד