האם ללמוד פיתוח אתרים או תכנות?

האם כדאי להשקיע סכומי כסף ניכרים בלימודי תעודה המלמדים פיתוח אתרים או תכנות?

לא מעט אנשים פונים אלי ושואלים אותי אם כדאי ללמוד פיתוח אתרים/ תכנות באחד מהמקומות הרבים שמלמדים לימודי תעודה ללא תואר. אני מקבל לא מעט מיילים כאלו והקצב שלהם הולך ומתגבר, לפיכך אני כותב את המאמר הזה שמיועד לענות על השאלה האם כדאי ללמוד קורס תכנות/פיתוח אתרים (לא במסגרת תואר במדעי המחשב, זה סיפור אחר).

קודם כל – מי אני? למרות שאין לי תואר במדעי המחשב – אני מתכנת כבר 15 שנים. עובד בשעת כתיבת שורות אלו בחברת HP Software (אין שום קשר למדפסות) כמפתח PHP ומפתח כתחביב וכמקצוע. אם אתם רוצים מידע נוסף – לחצו על אודות האתר כדי לקרוא עלי ועל דברים שעשיתי.
שנית – כפי שנכתב בשר הטבעות: עצה היא דבר מסוכן גם כשחכם נותן אותה וגם כשחכם מקבל אותה. אני לא מכיר אתכם באופן אישי ולא יכול להכיר את סט היכולות שלכם. בנוסף, אני לא מכיר את כל תעשית ההיי טק וכל הנתיבים להצלחה ולהשתלבות. לא כל החוכמה נמצאת אצלי.

חמושים בתובנות האלו – אפרוש בפניכם את דעתי – האם כדאי ללמוד פיתוח אתרים או תכנות במכללה כלשהי? אני מתכוון למקומות כמו ג'ון ברייס למשל שמציעים קורס וובמסטרים או קורס ג'אווה או קורס דוטנט. התשובה היא בגדול: תלוי.

אני יודע שזה לא מה שציפיתם לשמוע. אבל התשובה היא מורכבת. מה טוב בשוק התוכנה? שוק פיתוח התוכנה הוא שוק מצוין למתכנתים. השכר גבוה, התנאים מפנקים, העבודה מרתקת ואת האגדה שמתכנתים בני 40 נשלחים לשדות השלג נשאיר לטוקבקיסטים הכרסתנים של Ynet. בניגוד, אולי, לתחומים אחרים, השוק עצמו הוא מאוד נוח לאלו שלא אוחזים בתואר מאוניברסיטה יוקרתית וחסם הכניסה הוא יחסית נמוך.
נשמע נהדר, לא? אז מה הבעיה?
יש בעיה: למרות שאלפי אנשים עוברים קורסים והכשרות מקצועיות, ואלפי בוגרים מסיימים תואר במדעי המחשב מדי שנה – יש מחסור אדיר של מתכנתים בשוק. אותו מחסור משאיר את השכר גבוה (לפעמים גבוה מדי). האם זה בגלל שההיצע לא מדביק את הביקוש? לפי דעתי לא. ממה שאני ראיתי – אחוזים מאוד גבוהים בקרב אלו שמסיימים את הקורסים המקצועיים ואפילו אלו שמסיימים תארים במדעי המחשב אינם מצליחים להשתלב בשוק העבודה בפיתוח התוכנה או נפלטים ממנו.

נשאלת השאלה – למה? התשובה היא: ניסיון. אף אחד בשוק לא סופר אף אחד שאין לו ניסיון. וכשאני אומר ניסיון אני מתכוון לניסיון ממשי. פרויקט גמר זה לא ניסיון למרות שבמקומות כמו ג'ון ברייס יספרו לכם סיפורים יפים על זה שזה נחשב ניסיון. תעודה יוקרתית ואפילו הסמכה, ציון לשבח וממוצע ציונים גבוה לא מעניינים אף אחד. ברוב המוחץ של המקרים בתעשיית פיתוח התוכנה יעדיפו מישהו עם ניסיון על פני בוגר מצטיין של מוסד יוקרתי, אפילו כזה האוחז בתואר שני, ללא ניסיון וראיתי כבר מקרים רבים של מקומות שהעדיפו לחזר אחר המועמד עשיר הניסיון אך דל ההשכלה ולדחות על הסף בוגר מצטיין של מוסד יוקרתי שהיה ללא ניסיון כלל. כלומר אפילו לא 'העדיפו' לקבל את המועמד עתיר הניסיון אלא פשוט לא ספרו את זה שלא היה לו. נכון שעיון מהיר באולג'ובס מראה שיש אלפי משרות. אבל זו אחיזת עיניים: כולן מיועדות לאלו שיש להם ניסיון.

באופן עקרוני, אין שום בעיה להשיג את הניסיון הזה לבד – פרויקטים של קוד פתוח הם דרך מצויינת. אבל כאן נכנסים לעניין אחר – רובם המוחץ של אלו שנכנסים אל התחום הזה נכנסים בדיוק בגלל כל הסיבות הלא נכונות: בגלל שבתחום הזה המשכורות גבוהות, התנאים מפנקים ותנאי הסף נמוכים. הם מבצעים את מטלות הקורס והמכללה, עושים את פרויקט הגמר ובזה זה נגמר. למרות שבאופן עקרוני אפשר להשיג את הניסיון לפני העבודה הראשונה, אף אחד מהם לא עושה את זה. למה? כי הם לא אוהבים לתכנת.

בגדול ישנם שני סוגי מתכנתים: כאלו שנולדו לתכנת, אלו לא קוראים את המאמר הזה כיוון שהם למדו תכנות כבר בעצמם – התכנות יכול להיות בכל שפה שהיא ובכל תחום שהוא – אבל הם נמשכו לתחום מגיל צעיר, עסקו בו והתפלשו בו. אנשים כאלו יפיקו רבות מקורס מקצועי או תואר במדעי המחשב – אבל זה עניין למאמר אחר.
יש אנשים אחרים שדווקא לא נגעו במחשב אבל גילו את ההנאה האדירה מהתכנות במהלך הלימודים. הם לא יסתפקו במטלות שניתנו להם בקורס אלא ילמדו לבדם. הם לא יסתפקו בידע שנתן להם המרצה אלא יחקרו ויתעמקו יותר.
ויש את כל השאר, שישתלטו על תכנות אבל לא יהנו ממנו. הם לא יתכנתו בשעות הפנאי למשל, כמוני וכמו רבים מהמתכנתים הפעילים. הם לא ידרשו מהמרצה חומרים נוספים. הם לא יכולים מבחינה מנטלית לצבור את הניסיון הנדרש עוד לפני העבודה הראשונה.

ואם כל מה שכתבתי נשמע לכם קשקוש כי כשהייתם ביום הפתוח של המכללה הזו והזו הראו לכם תמונות מאושרות של בוגרים שהשתלבו בשוק – אז אשמח אם תענו לי על השאלה הזו: איך זה יכול להיות ששיעור אלו שעובדים בהייטק מכלל האוכלוסיה נשאר קבוע למורת שהמכללות המקצועיות שופכות אלפי מתכנתים/מפתחים/בוני אתרים לשוק?

בעשור הראשון של שנות ה-2000, מספר המועסקים בהיי-טק צמח ב-10% בלבד – מ-47 אלף בשנת 2000 ל-56 אלף ב-2010 [מתוך דהמרקר]

כל הטקסט הכתוב לעיל לא נועד לרפות את ידיכם. יש כאלו שמשתלבים בתחום וגם ללא תואר. הנה, אני הוא דוגמה טובה. אין לי תואר במדעי המחשב. אבל בראיון המקצועי הראשון שלי יכולתי להציג בפני המראיין תיק עבודות עשיר שהכניס אותי בקלות לעבודה הראשונה שלי. לפני היו 30 מועמדים (באמת) לאותו תפקיד שחלקם היו משכילים יותר ממני, מוצלחים וחכמים יותר ממני – אבל אני היחידי שהיה לו את הניסיון. יש עוד רבים כמוני שהצליחו להשתלב בתחום לאחר למידת קורס מקצועי בלבד.

אז התשובה מורכבת – אם אתם אוהבים לתכנת, אתם לא צריכים את המאמר הזה. לימדו תואר במדעי המחשב או לימדו קורס מקצועי שיכוון אתכם ויעשיר אתכם. יש כמה קורסים מקצועיים מצויינים בישראל.
אם אתם לא מכירים מספיק תכנות – לפני שאתם שופכים עשרות אלפי שקלים ותקוות רבות בקורס מקצועי – עשו לעצמכם טובה ונסו ללמוד שפת תכנות קלה והתנסו בה בעצמכם. זה יכול להיות PHP או JavaScript. לימדו HTML ו-CSS לפי התוכנית הזו. נסו לראות אם אתם נהנים מזה. אם אתם מוצאים את עצמכם בשתיים בלילה מול המחשב בשיא ההתלהבות – יש מצב שנולדתם לזה. תוכלו לבדוק איזה קורס מתאים לכם יותר: האם קורס פיתוח אתרים? קורס מפתחי מובייל? קורס ג'אווה? דוטנט?
אם זה משעמם אתכם או קשה לכם – יש סיכוי שתכנות הוא לא בשבילכם.

פוסטים נוספים שכדאי לקרוא

תמונה מצוירת של רובוט שמנקה HTML
יסודות בתכנות

סניטציה – למה זה חשוב

הסבר על טכניקה פשוטה וידועה מאד שאנו מפעילים על מידע לפני שאנחנו מציגים אותו ב-HTML באפליקציה או באתר.

צילום מסך של סוואגר
יסודות בתכנות

openAPI

שימוש בתשתית הפופולרית למיפוי ותיעוד של API וגם הסבר בסיסי על מה זה API

בינה מלאכותית

Safeguards על מודל שפה גדול (LLM)

פוסט בשילוב עם פודקאסט וסרטון על ההגנות שאפשר להציב על LLM בסביבת פרודקשן

גלילה לראש העמוד