CSS3 transition

במאמר הקודם למדנו על אנימציות עם CSS3, השימוש ב-transition די דומה לאנימציות, אבל יש כמה שינויים מהותיים בינו לבין אנימציות. בגדול אנימציה מגדירה מכלול של התנהגויות ובאנימציה חייבים להגדיר את נקודת ההתחלה ונקודת הסיום. ב-transition ההגדרה היא אך ורק למשך השינוי כאשר מי שקובע את השינוי עצמו הם פסאודו סלקטורים אחרים.

טוב, צריך הסבר לג'יבריש הזה. מה ש-transition אומר הוא בפשטות שאני מגדיר את משך וסוג האנימציה וגם על איזה תכונות היא עובדת. למשל, אני מגדיר שבכל פעם שהגובה של אלמנט מסוים ישתנה, השינוי יקח 2 שניות והאנימציה תהיה ליניארית (למשל). בניגוד לאנימציה ששם אני צריך להגדיר מה נקודת האפס של השינוי, מה נקודת הסוף ויש לי הרבה דברים לעשות שם.

הכל יותר ברור עם דוגמה. בואו ונניח שיש לנו div, כשמישהו עושה מעליו hover, הוא משתנה. זו התנהגות שרואים אותה בעיקר עם תפריטים. בעבר, אם היינו רוצים לעשות את השינוי, זה היה קורה בבת אחת. עם Transitions אני יכול לגרום לשינוי להתרחש לאט. שינויים ברוחב אלמנטים קורים בעיקר בתפריטים או בפריטי מידע שלוחצים עליהם.

כל מה שאני צריך לעשות זה לכתוב transition-duration ולהגדיר את מספר השניות (אפשר גם שברים). מעכשיו כל שינוי שה-div הזה יעבור. ב-hover (אבל אפשר גם באמצעים אחרים).

#mydiv1 {
    width: 50px;
    height: 50px;
    background: red;
    transition-duration: 2s;
}

#mydiv1:hover {
    width: 300px;
}

והנה הדוגמה החיה:

אפשר להמשיך ולפתח את זה, בדיוק כמו באנימציות. אני יכול להגדיר את סוג ה-transition באמצעות התכונה transition-timing-function – בדיוק לפי אותם סוגים של האנימציה.

#mydiv2 {
    width: 50px;
    height: 50px;
    background: red;
    transition-duration: 2s;
    transition-timing-function: linear;
}

הנה הדוגמה החיה:

אני באמת לא רואה את ההבדל, אבל זה חשוב לפעמים לאנשי UX וגרפיקאים וממלא אותם אושר גדול. למה? נפלא מבינתי.

את תחילת ה-transition אפשר לעכב באמצעות transition-delay. הנה דוגמה:

#mydiv3 {
    width: 50px;
    height: 50px;
    background: red;
    transition-duration: 2s;
    transition-timing-function: linear;
    transition-delay: 1s;
}

והדוגמה החיה:

אפשר גם להגביל את האפקטים רק לתכונה אחת או כמה תכונות. כך למשל בדוגמה הבאה אני משנה רק את הגובה והרוחב באנימציה. שהשאר – כמו למשל צבע הטקסט – ישתנו ללא transition!

#mydiv4 {
    color: white;
    width: 50px;
    height: 50px;
    background: red;
    transition: width 2s, height 2s;
}

#mydiv4:hover {
    color: black;
    width: 300px;
}

הנה הדוגמה החיה:

בגדול – זהו! נשאלת השאלה איך מפעילים את ה-transaction בלי hover? יש כמה שיטות עקומות ב-CSS (כמו למשל להשתמש ב active: או focus:) אבל השיטה הטובה ביותר היא JavaScript. כאשר מחליפים class, אז ה-transition נכנס לפעולה. הנה הדוגמה החיה – פשוט לחצו על הריבוע!

איך ה-CSS נראה?

#mydiv5 {
    width: 50px;
    height: 50px;
    background: red;
    transition: 2s;
}
.div_clicked {
    width: 300px !important;
}

וכך נראה ה-HTML:

<div onclick="this.className='div_clicked';console.log('aaa');" id='mydiv5'></div>

כמובן שזה דוגמה פשוטה להבהרה. בחיים האמיתיים נשתמש ב-jQuery או כל פריימוורק אחר כדי לשנות את ה-class כמובן. אבל מה שחשוב לי להראות זה איך באמצעות הוספה של תכונה אחת ויחידה ב-CSS שהיא Transition ומיוצגת בשורה אחת, אני יכול לגרום לאלמנט לעבור הנפשה בכל שינוי – בלי שום קשר למי מחולל את השינוי. אין שום סיבה לגרום לשינוי להתרחש בבת אחת באופן פתאומי – אפשר לעשות את זה עם אנימציה ובשורה אחת להרוויח נקודות יוקרה במחלקת הגרפיקה ולזכות באהבת אמת.

טוב, אולי לא אהבת אמת, אבל הדבר השני הכי טוב – מהו? חצילים מצוינים תוצרת בית שזה הפרס ששחר, ה-UX של המוצר שאני עובד עליו, מעניק לי בכל פעם פעם שאני משביע את רצונו. נראה לי שאחרי שהפוסט הזה יפורסם אני אקבל צנצנת חצילים. אם איש ה-UX שלכם לא מארגן לכם מאכלים בתמורה לאנימציות, אפקטים ודברים אחרים – כנראה שלא מגיע לו שתשתמשו בטרנזישנים.

מה שכחתי? אה, זה נתמך רק באינטרנט אקספלורר 10 ומעלה. אבל בינינו, זה לא שמי שמשתמש בתפלצת השטן מצפה לחווית משתמש מדהימה. הוא יכול לחיות גם בלי transition.