שימוש ב-Static Var למטרת caching

טיפ קטן שיכול לחסוך לכם לא מעט ביצועים בסקריפטים שלכם ב-PHP.

לכבוד השנה החדשה, הנה טכניקה נחמדה ב-PHP שכדאי להכיר אותה. הטכניקה הזו עוזרת בכתיבת קוד יעיל יותר.

בואו ונניח שיש לי פונקציה שמבצע קריאה ל-MySQL – כדי לבדוק הרשאות לצורך העניין:



function callToMySQL() {

//Some MySQL Call
$result = mysql_query('SELECT * FROM my_costumer');

return $result;
}

אם אני קורא לפונקציה (או מתודה, אבל בואו נשאר בפרוצדורלי לשם הדוגמה) הזו רק פעם אחת – הכל סבבה. אבל אם אני קורא לה כמה פעמים באותו דף? זה לא תסריט שהוא לא נפוץ. יש לנו לא מעט מקרים שבדף יש לנו מספר קריאות לפונקציה מסוימת שמבצעת קריאה ל-MySQL. לא תמיד מי שמבצע את הקריאה נמצא באותו קונטקסט עם מישהו אחר שמבצע את הקריאה. כך למשל אם יש לי שני מודלים שמשתמשים ב-API שמספק מודל אחר – זה בהחלט מצב שיכול לקרות.

כך הפונקציה יכולה לבצע מספר קריאות ל-MySQL. באופן עקרוני זה לא יפיל את האפליקציה שלכם, אבל למה שלא לשמור ב-cache את התוצאות של הקריאה ואם מישהו שוב יקרא לפונקציה בזמן שהסקריפט פעיל – היא תחזיר את התוצאות של הקריאה ל-MySQL במקום לבצע קריאה נוספת?

איך עושים את זה? באמצעות Static var – משתנה שנשמר "בזכרון" של הסקריפט כל עוד הוא רץ. הוא פג ברגע שהסקריפט מסתיים לרוץ אבל כל עוד הסקריפט רץ, כל מה שנכניס ל-static var יכנס לשם. למשל:


function callToMySQL() {

static $result = null;
if(!is_null($result))
     return $result;

//Some MySQL Call
$result = mysql_query('SELECT * FROM my_costumer');

return $result;
}

מה פה קורה פה? בקריאה הראשונה, המשתנה result מוגדר כמשתנה סטטי שיש בו null. בהמשך המשתנה נבדק – הוא מן הסתם null ולפיכך הקריאה למסד הנתונים מתבצעת ולתוך המשתנה נכנסת התוצאה. הסקריפט ממשיך לרוץ והדף עדיין בשלב הרינדור. אם יש קריאה נוספת, המשתנה result, כיוון שהוא סטטי, עדיין מכיל מידע והפונקציה מחזירה אותו ללא ביצוע קריאה למסד הנתונים וכך חסכנו בביצועים.

ומה קורה אם יש פרמטר? אין שום בעיה להגדיר מערך כמשתנה סטטי. למשל:


function callToMySQL($param) {

static $result = array();
if(isset($result[$param]))
     return $result[$param];

//Some MySQL Call
$result[$param] = mysql_query('SELECT * FROM my_costumer');

return $result[$param];
}

ובכך מוודאים שאין קריאות מיותרות ל-MySQL. כמובן שהקוד הנ"ל שימושי לא רק למניעת קריאות מיותרות למסד הנתונים אלא גם מחישובים מיותרים ולמגוון סיבות אחרות. ניתן להשתמש בזה גם בתכנות פרוצדורלי וגם בתכנות מונחה עצמים. פשוט, קל ואלגנטי.

פוסטים נוספים שכדאי לקרוא

רספברי פיי

מה זה AIoT? ואיך אפשר להתחיל?

פוסט עם המון קישורים, מידע, סרטונים ופרק בפודקאסט שיפתח לכם שער לעולם ה-AIoT המרתק.

גלילה לראש העמוד