SASS – mixin

במקום לשכפל שוב ושוב קוד, אפשר להשתמש ב-mixin, המונח ה-SASSי לפונקציות. ה-mixin מאפשרים לנו לכתוב קוד CSS אלגנטי, פשוט וקל!

במאמר הקודם דיברנו על משתנים ב-SASS. במאמר הזה נדבר על פונקציות ב-SASS או יותר נכון – mixin שזה השם ב-SASS לפונקציות.

קודם כל, חלק מכם ישאלו את עצמם, בדיוק כמו במאמר הקודם – למה בדיוק אני צריך את הדרעק והבלבול הזה? התשובה היא, אנו משתמשים בזה כדי לכתוב קוד CSS באופן יותר אלגנטי. על מנת למנוע התנפחות של קוד CSS ועל מנת ליצור קטעים של קוד שאפשר לשכפל אותם מפרויקט לפרויקט. ואם זה לא ברור לכם, אתם תבינו את זה בסוף המאמר הזה, אני מבטיח.

הגדרת ה-mixin

קודם כל, אנחנו צריכים להגדיר את הפונקציה (שמעכשיו אני הולך לקרוא לה mixin). כל mixin בעצם מדפיס לנו פלט, בואו ונגדיר פונקציה/mixin פשוטה שמחזירה לי גודל פונט גדול במיוחד:


@mixin large-text {
  font-size: 20px;
}

מה יש לנו פה? ראשית אני מגדיר את הפונקציה עם mixin@ וזה משהו שהוא מנדטורי. אחרי כן מגיע שם הפונקציה שהוא large-text, אני יכול כמובן לבחור כל שם שהוא – moshe, ran-the-great או כל שטות אחרת. אחרי כן, סוגריים מסולסלות שגם הן מנדטוריות. בתוך הסוגריים המסולסלות אני אכתוב את הפלט שה-mixin מוציא. במקרה הזה, רק font-size: 20px.

אחרי שהגדרתי את ה-mixin, אם אני אקרא לו, אני אקבל הדפסה של font-size: 20px.

הדפסת ה-mixin

הקריאה היא מאד פשוטה ונעשית באמצעות המילה השמורה include@ למשל:


#regular {
  @include large-text; 
}

כאן ביקשתי מה-mixin שיודפס בתוך הסלקטור של regular. הפלט של ה-CSS יראה כך:


#regular {
  font-size: 20px;
}


מבולבלים? בואו ונמחיש עם דוגמה נוספת. אני אצור פונקציה שמחזירה לי כמה הגדרות – למשל גודל פונט, צבע פונט והגדרה של משקל פונט ואקרא לה מאלמנט p ואלמנט של example.


@mixin example {
  color: #000;
  font-size: 20px;
  font-weight: 700;
}

p {
  @include example; 
}

.whatever {
  @include example;
}

איך זה יקומפל? זה יקומפל אל:


p {
  color: #000;
  font-size: 20px;
  font-weight: 700;
}

.whatever {
  color: #000;
  font-size: 20px;
  font-weight: 700;
}

עכשיו אפשר לראות את הכוח של ה-mixin (פונקציות) – כי במקום שוב ושוב להשתמש באותן הגדרות ולנפח את הקוד, אנו יכולים להגדיר את ההגדרות הנפוצות ביותר ב-mixin אחד ולקרוא לו ממקומות שונים. התחזוקה של זה היא הרבה יותר קלה ונעימה.

אפשר כמובן להשתמש גם במשתנים בתוך ה-mixin והחגיגה תהיה כפולה ומכופלת! למשל:


$black: #000;

@mixin example {
  color: $black;
  font-size: 20px;
  font-weight: 700;
}

p {
  @include example; 
}

.whatever {
  @include example;
}

וזה יקומפל כרגיל.

אפשר גם להכניס אלמנטים לתוך mixin באופן הבא:


@mixin example {
	a {
		color: #000;
		font-size: 20px;
		font-weight: 700;
	}
}

p {
  @include example; 
}

.whatever {
  @include example;
}

איך זה יקומפל? באופן הבא:


p a {
  color: #000;
  font-size: 20px;
  font-weight: 700;
}

.whatever a {
  color: #000;
  font-size: 20px;
  font-weight: 700;
}

האפשרויות הן אדירות במקרה הזה, כך אני יכול להגדיר באמצעות mixin סוג מסוים של קישורים ולקרוא לעיצוב שלהם בכל פעם שאני צריך בלי יותר מדי בלגן. אם ארצה אי פעם לשנות את העיצוב של הקישורים – אני אעשה את זה רק במקום אחד במקום לעבוד על כ-ל הגיליון הארוך של ה-CSS ולהחליף אותו. פה ממש אפשר לראות את היתרון הגדול של SASS על פני שימוש ב-CSS רגיל.

במאמר הבא נדבר על שימוש בארגומנטים ב-SASS mixin

פוסטים נוספים שכדאי לקרוא

רספברי פיי

הרצת גו על רספברי פיי

עולם הרספברי פיי והמייקרים ניתן לתפעול בכל שפה – לא רק פייתון או C – כאן אני מסביר על גו

רספברי פיי

מה זה AIoT? ואיך אפשר להתחיל?

פוסט עם המון קישורים, מידע, סרטונים ופרק בפודקאסט שיפתח לכם שער לעולם ה-AIoT המרתק.

גלילה לראש העמוד