למרות שזה הפך לטבע שני אצלי, אני תמיד מתפלא לראות מתכנתים שמקפידים לסגור את תגית ה-PHP בסקריפטים שהם כותבים – גם במערכות PHP מורכבות. על מנת לסבר את האוזן, מדובר בקובץ סקריפט טהור ולא בקובץ טמפלייט או קובץ שמכיל קוד ספגטי (PHP ו-HTML ביחד).
למשל:
<?php //open tag
// scrhipt
//close tag below
?>
ה-?> היא תגית הסגירה.
מתכנת נבון לעולם לא סוגר את תגית ה-PHP שלו. במערכות רבות (כגון דרופל) זה נמצא אפילו ב-Coding Conventions של המערכת. תמיד משמיטים את תגית הסגירה. נשאלת השאלה – מדוע? ישנן מספר סיבות טובות. הסיבה הטובה ביותר היא שכל רווח שיש לאחר תגית הסגירה, גם אם לא מכוון, יכול להביא לתוצאות לא צפויות למערכת. הרי רווח, או ירידת שורה גם היא תו שיודפס במערכת עם הרצת הסקריפט – וכך יכולים להיווצר רווחים ריקים בפלט ה-HTML. בנוסף, הסקריפט יכול להכשל אם אנו מתחילים לשחק עם ה-headers. כדי להדגים זאת, ניצור שני קבצים חביבים. אחד בשם index.php והשני בשם other.php, שניהם יסגרו בתגית הסגירה ?>
הנה index.php:
<?php
// Some scripting
include('other.php');
header('Location: http://example.com/page.php');
?>
והנה: Other.php – שימו לב לירידת השורה בתחתית!
<?php
// Some scripting
?>
ההרצה של הסקריפט התמים הזה לא תצלח ואנו נקבל הודעת שגיאה מביכה:
השגיאה הזו מתרחשת בגלל שיש רווח לאחר תגית הסגירה, הרווח הזה יכול להיווצר כתוצאה מלא מעט סיבות, רוב המתכנתים משאירים בשולי הסקריפטים שלהם רווח. לפיכך לעולם, אבל לעולם לא סוגרים את התגית בקבצים שאין בהם HTML.
