שקר החן, הבל ההודו

למה לא כדאי לבנות אתר אינטרנט או לפתח אפליקצית אינטרנט באמצעות אאוטסורסינג הודי.

כשהתחלתי את דרכי בתעשיית ההיי-טק, אאוטסורסינג להודו או אאוטסורסינג הודי היה הטרנד החדש שפשה בענף. האמת היא שאאוטסורסינג נשמע פתרון לגמרי לא רע, למה להעסיק מתכנתים יקרים בישראל/אירופה/ארצות הברית במקום להעסיק מתכנתים הודים ברבע מהעלות?

ענף הטקסטיל, לשעבר גאוותה של ישראל, השתנה באופן דרמטי כתוצאה מהאאוטסורסינג. במקום להעסיק פועלים ישראלים, ניתן להעביר את המפעלים למקומות כמו ירדן או הודו, שם השכר נמוך משמעותית ולקבל תוצרת באיכות זהה. כוח האדם בישראל יכול לעשות דברים אחרים – רווחיים הרבה יותר. וכך במקום מתפרות בשכר נמוך, צצו בעיירות הפיתוח גם מפעלים עתירי ידע כגון סנדיסק, ישקר ולצורך העניין גם מפעל הסבונים של סבתא ג'מילה. האאוטסורסינג, למרות שבטווח הקצר הרסני לתעשיה מסוימת, בטווח הארוך מביא רק ברכה למדינה ולעובדים במדינה – כיוון שהם יכולים לעסוק בעבודות יותר מתגמלות ומביאות ערך. התוצר ורמת החיים עולים וכולם מרוויחים.

השאלה הנשאלת היא – מדוע תעשיית ההייטק לא עברה גם היא תהליך אאוטסורסינג מהיר כמו תעשיית הטקסטיל ותעשיות נוספות? מדוע חברות וארגונים מעדיפים לשכור מתכנת ישראלי או אמריקאי? השאלה מתחדדת כאשר אנו זוכרים שבענף ההייטק אין מכונות כבדות או מפעלים שיש להעביר. תשתית הפיתוח יכולה להשאר במדינה המקורית והמתכנתים בהודו יכולים להתחבר אליה בקלות. גם אם רוצים להעביר את תשתית הפיתוח – זה קל מאד. מדוע יש בוני אתרים ישראלים? מדוע חברה ישראלית שצריכה לבנות אתר מעדיפה לשלם הרבה כסף לחברה כלשהי בישראל ולא לשלם שבריר מהעלות למתכנת הודי?

התשובה לכך מאד פשוטה ואני אומר אותה באופן הכי בוטה וישיר שאפשר: ההודים עושים חרא של עבודה.

בניגוד לתחתונים, או מגבת, שאם הם מתבלים במהירות אפשר להחליף אותם במהירות. אתר אינטרנט או אפליקציה מורכבת הם חסרי תחליף. תחשבו על הסטארט-אפ שרציתם תמיד להקים, תחשבו שהקמתם אותו והוא מתחיל להצליח. כתבות מתחילות להתפרסם, לקוחות מתחילים להכנס והכי חשוב – כסף מתחיל לזרום. ופתאום, בום! האתר מתחיל לקרוס, מתגלה שהאפליקציה לא עובדת על דפדפן מסוים. מסתבר שמתחרה שפתח אתר אחר מצליח יותר כי האתר שלו תואם יותר למנועי חיפוש.

יש לי כמה שנות ניסיון בתחום האינטרנט. מעולם לא ראיתי פרויקט אינטרנט ששווה משהו שנמסר לחברה הודית ולא התחרבש בדרך. מספר הדרכים שהוא יכול להתחרבש הוא אינסופי, אני מצרף כאן את הדברים שצריך להזהר מהם כאשר בוחרים לעבוד עם הודים – כפי שאני חוויתי. כמובן שהדברים האלו רלוונטיים לכל פרויקט שהוא:

Delivery time

דליברי הוא מושג קדוש בתעשית האינטרנט. העמידה בלוח הזמנים היא קריטית מהרבה סיבות. ההודים אלופים בלהגיע לדד ליין ואז לומר לך בפנים עצובות 'Sorry Mister, There was a problem'. הבעיה היא שעד הדד ליין הם בחיים לא יספרו לך שיש בעיה כלשהי, הכל נהדר. ואז אתה מתחיל לשלוח להם מיילים זועמים במשך חודשים עד שאתה מקבל תשובה.

תוצר בעייתי של פרונט אנד

מעיצוב טבלאי מיושן שנעשה בדרימוויבר וברח משנות ה-90 ועד להאקים מוזרים שאי אפשר לדמיין. שלא לדבר על מאות שגיאות ולידציה. מעולם לא עבדתי עם הודים וקיבלתי מהם איזשהו פרונט אנד ששווה משהו. פרונט אנד איכותי שווה את משקלו בזהב.

זמן תגובה בעייתי

האתר נראה נהדר וגם סופק בזמן, אבל כאשר מנסים להתחבר אליו, לוקח יותר משמונה שניות לטעון אותו. למרות שיש לך קו של 100 מגהביט. אתר שלוקח יותר משמונה שניות לטעינה, עוד בשלב שהוא לא מפורסם, הוא אתר שנידון לכשלון.

שלושת הפרמטרים האלו – Delivery time ופרונט אנד בעייתי וזמן תגובה בעייתיהם פרמטרים שקל לבדוק אותם בעין, ואם אתה יושב על ההודים מספיק חזק על הראש, הם יעמדו בהם. הבעיה היא מה שקשה לראות אם אתה לא מתכנת מומחה וזו היכולת של האתר לעמוד במספר גדול של משתמשים כל יום.

Scalability

Scalability היא שמה של תכונה של אפליקציה כלשהי. כאשר אנו אומרים שהאפליקציה היא סקלבילית, אנו בעצם אומרים שלאפליקציה/אתר יש יכולת לתמוך במספר הולך וגדל של משתמשים. כך למשל, אתר אינטרנט יצליח לשרת מספר הולך וגדל של משתמשים בלי ירידה ניכרת בביצועים. לא תרצו לגלות שאתר האינטרנט שלכם מתחיל לקרוס כאשר יש לו יותר מ-1,000 מבקרים ביום? או שהוא מתחיל לזייף בביצועים אם הכנסתם יותר מאלף דפים, נכון?

אתר יציב שמסוגל להתמודד עם הרבה תוכן שמוזן לתוכו ועם הרבה משתמשים הוא אתר שנבנה על ידי מתכנת שמבין במה שהוא עושה. לא כל וובמסטר מסוגל לבנות אתר כזה ובטח ובטח שלא מתכנתים הודים. גם אם האתר שלכם נראה טוב ומתפקד מצוין – החובה שלכם היא לבדוק אותו באופן יום-יומי באמצעות כלים כמו Watchmouse ו-host-tracker.

בדיקה של אתר שנעשה על ידי חברה הודית
בדיקה של אתר שנעשה על ידי חברה הודית

עבור אפליקציות ואתרים גדולים, מבצעים Stress Test בשרת הפיתוח. באמצעות הבדיקה הזו מדמים מספר גולשים הולך וגדל. אם אתם מפתחים אתר שיש לו שאיפות גדולות – זו טעות פטאלית לוותר על הבדיקה הזו.

זה לא נעים לגלות שהאתר/אפליקציה שלך, שהשקעת בו כל כך הרבה מאמצים ותקוות, מתחיל לקרוס ברגע האמת. ועכשיו הרבה יותר מכל הכסף שנחסך צריך להתבזבז על מתכנתים שיודעים משהו שצריכים לעבור על האתר/אפליקציה ולתקן אותה. לא מעט יזמים מגיעים אלי ואל אחרים במצב הזה – אל תהיו שם במקומם.

פוסטים נוספים שכדאי לקרוא

ESP32 מאפס לילדים

מדריך ל-ESP32 לילדים ולהורים מאפס

אחד הדברים הכי כיפיים בעולם הוא תכנות ותכנות בעולם האמיתי – המפעיל אורות, ציוד אלקטרוני ומכשירים הוא מלהיב ממש. המדריך מיועד להורים שרוצים ללמד את הילדים שלהם לתכנת.

פתרונות ומאמרים על פיתוח אינטרנט

SSG עם next

אחרי שלמדנו במאמר הקודם מה זה SSR והבנו שלא מדובר בקליע כסף שפותר את כל הבעיות שלנו, נלמד על SSG שיכול להקל על כמה מהבעיות של SSR.

גלילה לראש העמוד