איומים חסרי שחר על בעלי ומנהלי אתרים בישראל

בימים האחרונים לא מעט בעלי אתרים ובוני אתרים בישראל מקבלים מייל מאיים באמצעות טופס יצירת הקשר של האתר. נוסח המייל הוא כזה:

שלום,
שמי דניאל, ואני לקחתי על עצמי לאכוף באכיפה אזרחית (המאושרת ע”י הממשלה) את חוק הנגשת אתרי האינטרנט, ולדאוג להעלאת המודעות לנושא. הריני להודיעכם כי אתר האינטרנט שלכם אינו נגיש לאנשים עם מוגבלויות לפי סעיף 35 ל- “תקנות נגישות השירות” בתקן הישראלי 5568.

אתרכם במתכונתו הנוכחית אינו נגיש לאנשים עם מוגבלות המשתמשים במקלדת על מנת לנווט באתר, וכן לבעלי מוגבלויות אשר עושים שימוש בתוכנה קוראת מסך NVDA. כלומר – על אף ניסיון התאמת הנגישות המצומצם שניתן למצוא באתרכם (אם מאוד מחפשים), לא ניתן להגיע לחלקים שלמים בו בעזרת המקלדת בלבד, ואף הפוקוס לאלמנטים שכן ברי ניווט, לא ברור ובולט (ובאופן חלקי גם לא לחיץ), כפי שמחייב התקן: https://www.w3.org/TR/WCAG20-TECHS/G202.html

שימו לב, בעיה זו מובילה באופן ישיר לכך שאתרכם אינו נגיש לפי התקן והחוק (ואבסורד בכלל לדמיין שהוא כן), והוא מדיר ממנו באופן בוטה אלפי אנשים עם מוגבלויות מוטוריות, או מוגבלויות ראיה, ולא, התקנה של תוסף חינמי לא מספיקה, ולא קרובה ללהספיק לעמוד בתקנות או בחוק. אתם צריכים פתרון מקצועי.

אי לכך, ובהתאם לחוק בישראל, אני מודיע לכם שבעוד 60 יום, כפי שמגדיר החוק לתיקון תקלות נגישות, אחזור לאתרכם ואבדוק אותו בשנית. אבהיר כי אין אני מחפש לפגוע בעסק שלכם או בפרנסתכם, אלא לקדם מודעות לנושא ולדאוג שהחוק שנחקק על מנת לעזור לאנשים עם מוגבלות להשתתף בפעילות הדיגיטלית באופן שוויוני, נאכף. קחו בחשבון שאמנם יש חוק, אך הנגשת אתרכם לאוכלוסיה החלשה ביותר במדינה היא זכות. אם כל האתרים במדינה יפעלו כך, החיים של ציבור בעלי המוגבלויות, ישתנו ב-180 מעלות. אוסיף ואפנה אתכם לחפש פתרונות לנגישות אתרים ב Google, שכן יש היום בשוק פתרונות נגישות אתרים יעילים ואיכותיים.

בברכה,
דניאל

המייל נשלח בדרך כלל ללא פרטים מזהים. ללא ציון הבעיות שכביכול יש באתר וללא דרך ליצירת קשר עם אותו ״דניאל״ המסתורי כדי לברר את מהות התלונה. לא מעט בעלי אתרים ובוני אתרים לחוצים הציפו את קבוצות הפייסבוק השונות בשאלות ובטענות בנוגע למסר הזה.

המסר הזה נראה על פניו מאוד מאיים ואף מפחיד. למרות שקריאה שניה חושפת את הבעייתיות שבו והעילגות שבו. אז האם יש מה לפחד ומה לחשוש? לא. ואני אחדד: על פניו עושה רושם שהמסר הזה משולל יסוד ואין כל בסיס חוקי מאחוריו. רוב האתרים פטורים מחובת הנגשה ואיגוד האינטרנט הישראלי עמל לא מעט על העניין.

על תקנות הנגישות

בשנת 2015 נכנסו לתוקף תקנות הנגישות לאתרי אינטרנט. הנוסח הראשוני אכן היה דרקוני מעט וטלטל מאוד את שוק האינטרנט. בגדול – מה שתקנות הנגישות קובעות הוא שאתר צריך להיות נגיש לפי תקנות נגישות WCAG ובמידה ולא – הוא יצטרך לשלם סכומים גבוהים מאוד כקנס לאנשים שיתבעו אותו. בדומה לחוק הספאם המטיל עיצומים כספיים על מי שהפר אותו ולא מעט אנשים תבעו והרוויחו כסף.
תקנות הנגישות היו לא ברורות בהתחלה וחוללו ממש היסטריה בשוק. אבל לאור הסערה הציבורית, ביוזמת איגוד האינטרנט הישראלי, חלו שינויים בתקנות והן השתנו מאוד. למרות זאת, יש לא מעט אנשים שעדיין חושבים שהתקנות הישנות בתוקף. בנוסף יש לא מעט חברות שמתפרנסות מתחום הנגשת האתרים שמנסות ללבות את ההיסטריה של בוני האתרים בנושא. מדי פעם אנחנו קוראים כתבות, בדרך כלל מטעם, על ׳סכנות התביעה בגין תקנות הנגישות׳ והאיום שלעיל מתכתב יפה עם כתבות כאלו אבל לא בטוח שאכן המייל הזה רלוונטי ומה שכתוב בו הוא אמת. גם אם נתעלם משגיאות הניסוח והעילגות הכללית. האם באמת מי שקיבל את המייל צריך לחשוש?

חוות דעת משפטית

הצגתי את המייל הזה בפני עורך הדין יהונתן קלינגר כדי לראות אם יש בסיס משפטי לעניין. הוא ציין כי:

הבעיה בחוק הנגישות היא שבכדי לאכוף אותו ולהיות זכאי לפיצויים, צריך לתת הודעה מראש של 60 ימים ולאפשר לאתר לתקן את הליקוי. עכשיו, לא כל אתר כפוף לחוק הזה. אתרי חדשות, לדוגמא, לא. אלא מה? לשלוח הודעה כמו זו חותר תחת המטרה של החוק: הם מיידעים ש”האתר לא נגיש” באופן כללי; התקנה (35א לתקנות) קובעת ש “לא יראו סטייה מעמידה בהוראות סימן זה כהפרה של הוראות הנגישות, אלא אם כן נשלחה לחייב הודעה הדורשת ממנו לתקנה והחייב לא תיקנה בתוך זמן סביר אך לא יאוחר מ-60 ימים מיום קבלת ההודעה”. בעצם, מה שעושים כאן זה לא להגיד לבעל האתר מה צריך לתקן, ולכן לא בטוח שלהתראה הזו יש תוקף משפטי. לא כל בלוג חייב בהנגשה, אבל אתרים עסקיים בדרך כלל כן.

על פניו ההודעה המוזרה הזו לא מציינת כלל את הליקויים באתר הזה והאיום שיש בה הוא חסר שיניים. אף בית משפט ישראלי לא יקבל התראה מוזרה שכזו. אבל האם בכלל האתר שלכם חייב בהנגשה? שאלתי את מי טל גרייבר שוורץ, סמנכ”לית קשרי קהילה ורגולציה של איגוד האינטרנט הישראלי. היא כתבה לי במפורש כי:

1. על פי עמדת נציבות שיוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, מי שיכול לתבוע בגין אי נגישות של שירות או מידע באינטרנט, הוא רק אדם עם מוגבלות, הנציבות לשיווין זכויות למוגבלים או ארגון העוסק בקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות.
2. מי שהמחזור של עסקו נמוך מ-100,000 שקל לשנה פטור באופן מוחלט מחובת הנגשה (כמובן, כל עוד המחזור של העסק לא עולה מעבר ל-100,000 ש”ח).
3. מי שהמחזור שלו גדול מ-100,000 שקל אבל נמוך מ-300,000 שקל פטור מחובת הנגשה עד 26/10/2020. לאחר 2020 יחוייבו כל האתרים החדשים שהמחזור הכספי גבוה מ-100,000 ש”ח בהנגשת האתר שלהם.
4. מי שמחזור עסקיו עולה על 300,000 שקל אך הוא קטן ממיליון שקל, חייב בהנגשה רק אם האתר שלו עלה לאוויר אחרי 26/10/2017 .
5. גם אם מחזור העסקים גדול ממיליון שקל ניתן לקבל פטור על סמך חוסר התכנות טכנולוגית או נטל אם הגוף מוכיח שהנטל הכלכלי כבד מדי.

המשמעות היא שהרבה מאוד אתרים קטנים, בלוגיים אישיים וכיוב’ פטורים באופן אוטומטי או יכולים לקבל פטור.

איגוד האינטרנט הישראלי הוא גוף שנוטים לזלזל בו (במיוחד בוני אתרים ומתכנתים) וחבל. כי מהניסיון שלי הוא אחד מהגופים המשפיעים והחשובים ביותר שיש בתחום בישראל אם לא החשוב שבהם. האנשים שלו עושים לילות כימים בכנסת, בוועדות שונות ובארגונים שונים כדי לייצג את האינטרסים של כולנו מול אנשים שמנסים לפגוע בהם וההגנה על עסקים קטנים ובינוניים היתה אחד מהגורמים החשובים שהובילו את איגוד האינטרנט הישראלי במאבק מול הנציבות בתחום הנגישות וכך הצליחו לגבש תקנות טובות הרבה יותר ולצמצם לאפס תופעות מהסוג של המייל שלעיל. זו הסיבה שבעטיה אני חבר באיגוד.

לסיכום

על פניו, על פי שתי חוות הדעת שלעיל, אין שום בסיס ומשמעות להודעה לעיל. ראשית – לא בטוח שבכלל שהאתר שלכם חייב בהנגשה. ושנית, הנוסח שלה הוא איום כללי (שגם נשלח באותו נוסח למספר רב של בוני אתרים) שאינו מספר בדיוק על הליקויים. אם יש כאלו.
קיבלתם אותה? מותר להתעלם ממנה לחלוטין. אם קיבלתם אותה עם פרטי קשר – אפשר וצריך לפנות באופן מנומס ולשאול מה הליקוי שנמצא באתר – אם אכן האתר שלכם מחוייב בנגישות. גרייבר שוורץ הבהירה פה בדיוק איזה אתרים פטורים ויש גם את האתר של האיגוד על נגישות שמבהיר את זה באופן רשמי. כדאי ומומלץ לבקר בו.

באופן אישי? למרות שאני לא חייב בנגישות, האתר שלי נגיש. זה טוב לכולם, גם לאנשים בעלי מוגבלויות וגם לכלל הגולשים שנהנים מאתר נעים יותר. אם טרחתם והנגשתם את האתר שלכם, אם תוסף או בלעדיו – אני ממליץ להוסיף קישור למדיניות נגישות בתחתית האתר שבה יש הסבר מלא על הפעולות שנקטתם בנוגע להנגשה, הכלים שבדקתם את נגישות האתר שלכם והכי חשוב: כתובת מייל לפניות אם יש ליקוי כלשהו.

מי שולח את המסרים האלו ומה המטרה שלו?

רוב המסרים האלו נשלחים ללא פרטים מזהים דרך טופס יצירת הקשר שיש בחלק מהאתרים. ייתכן שמדובר ב״הכנה״ לאיום בתביעה שיגיע בשלב יותר מאוחר עם ״הצעה לפשרה״. יכול להיות שמדובר בהכנה לניסיון מכירה של תוסף כלשהו. ייתכן אפילו שמדובר בסתם ניסיון של ויגילנט מטעם עצמו שמנסה לעשות טוב לעולם ונוקט בדרך משונה למדי. כך או אחרת, העניין נתון לספקולציה כי לא ברור מי עומד מאחורי הודעות האיום.

אהבתם? לא אהבתם? דרגו!

לא אהבתי בכלללא אהבתיבסדראהבתיאהבתי מאוד (13 הצבעות, ממוצע: 4.69 מתוך 5)


יאללה, שתפו :)

אל תשארו מאחור! יש עוד מה ללמוד!

5 comments on “איומים חסרי שחר על בעלי ומנהלי אתרים בישראל
  1. דוד ארוון הגיב:

    תודה על התחקיר, רן.
    רק שאלה אחת מעניינת אותי שלא ניתן לה מענה בכתבה. האם בעל מוגבלות כשפונה לבעל אתר (נניח כזה שמחוייב בהנגשה), לא חייב להזדהות באופן מלא?

    כלומר, גם אם נניח שדניאל הזה בעל מוגבלות, והוא בדק ופנה רק לאתרים שחייבים בהנגשה – האין הוא חייב להזדהות באופן מלא ולהשאיר פרטים להתקשרות? האם החוק לא פוסל פנייה ללא הזדהדות מלאה באופן אוטומטי? אני מאד מקווה שכן ואשמח אם תוכל לבדוק.

  2. אור הגיב:

    חפשו בגוגל נגישות בד”כ הדניאל הזה יתחבא בתוצאות הראשונות .
    הוא שולח הודעות כדי שתפנו אילו ותספקו לו עבודה

  3. אייל הגיב:

    יכול להיות שחברה שעושה הנגשה שולחת מפיקטיבי ואחר כך באופן “מפתיע” מציעה שירותיה.

  4. ערן הגיב:

    היי רן,
    תודה על המידע, ברשותך שאלה,
    אם אני עוסק פטור ומשכיר אתר שבבעלותי ללקוח ב1000שח לחודש ,(הלקוח עם מחזור של מעל ל500אלף).
    האם בכל זאת חלה עליי חובת הנגשה? הרי יש לי הוצאות בממוצע של 300שח בחודש, הרווח שלי מפרסום בעסקה הזאת בקושי 700שח בחודש..

    מה דעתך בנושא? האם מודדים את ההכנסה של הבעלים של האתר? או שך המפרסם באתר?
    אשמח לדעת את חוות דעתך
    תודה

    • אלון הגיב:

      לפי מה שאני מבין מהוראת החוק (ובהנחה שאתה מדבר על האתר של העסק ולא על האתר הפרטי שלך), אז מכיוון שללקוח מחזור של מעל 500K, ומכיוון שאתה זה שאחראי על האתר (בניה וכיוצא באלו) – אתה גם אחראי על זה שהוא יהיה נגיש.
      במילים אחרות, העובדה שאתה עוסק פטור אינה פוטרת אותך מלהנגיש אתר אינטרנט שבנית לעסק שעליו חל החוק.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

רישום