חבר הכנסת דני דנון מטעם הליכוד מזמין את כל האזרחים לשלוח לו מייל ישיר להצעות חקיקה שונות. היוזמה עצמה ברוכה למדי ואפילו אתר האינטרנט שלו ברמה גבוהה מבחינה טכנית (בדקתי בכרום) וזה כבר ראוי לציון ולברכה. הנה קישור לאתר שלו.
מבט מעמיק יותר ביחסי פוליטיקה ישראלית ורשת אינטרנט יחשוף תמונה קצת יותר בעייתית. נכון, לנתניהו יש בלוג כבר הרבה זמן וזה לא מפתיע שהוא גם הצליח לייצר קמפיין אינטרנטי יעיל מאד לתקופת הבחירות. אך חוץ ממנו ומנקודות אור בודדות כמו דני דנון למשל, הכל חשוך למדי. חברי הכנסת לא מנצלים את רשת האינטרנט על כלל האפשרויות הגלומות בה לקשר עם הבוחר. איפה הבלוגים, האתרים והאפליקציות? אפילו מפלגות שמבחינה תדמיתית הן צעירות מתקשות לייצר קמפיינים שירימו את האינטרנט. מעטים חברי הכנסת שמחזיקים בלוג ומנהלים דו שיח אמיתי וכן עם הבוחרים שלהם. גם אלו שיש להם אתר מחזיקים באתר מיושן, לא נגיש ברובו וחסר טעם.
אולי הסיבה היא שייצור קמפיין כזה הוא לא זול במיוחד יחסית לאלטרנטיבות אחרות. ואולי בעוד שחברי הכנסת יכולים לגייס מתנדבים לקמפיינים "סטנדרטיים" בעוד שהם מתקשים לגייס מתנדבים שהם מפתחי רשת ומנהלי שיווק באינטרנט?