גיבוי אתרי אינטרנט

המקרה שסיקרתי בעיתון הארץ על חברת בוקס זעזע רבים – במקרה, שעליו גם כתבתי בטוויטר ובפייסבוק שלי, במסגרת הסיפור – בעלי אתרים גילו יום אחד שהאתרים שלהם בבוקס נפלו ולחברה אין עדכונים כלל. במאמר הזה אני לא כותב על המקרה הזה אלא על גיבויים וחשיבותם. כי גיבויים היו יכולים לחסוך את מה שחלק מהלקוחות חוו. אלו מהלקוחות שהיו להם גיבויים – הצליחו להרים את האתר אחרי שהבינו שבוקס נכשלו לחלוטין אבל אלו שלא היו להם חוו מכה קשה מאוד עם אתרים שכנראה לא ישוחזרו לעולם. נפילה של ספק אחסנת אתרים היא נדירה אבל היא מתרחשת יותר ממה שאנו חושבים.

למה צריך גיבוי?

זה נשמע טריוויאלי ומטופש – כולם יודעים שצריך גיבוי, לא? אבל רגע – המיילים שלכם בג'ימייל מגובים? מה עם התמונות שלכם? מגובות? כולן? ומסמכי העבודה? והתכתובת עם פקיד מס ההכנסה לפני עשור? את המנטרה של "צריך גיבוי" כולנו יודעים לומר. אבל זו מנטרה – הרבה פעמים צריך לשאול – האם אפשר וצריך לגבות?

אז בוא ונדבר על ״האם צריך״. קחו כמה שניות לחשוב על זה: אם האתר שלכם מושמד עכשיו – מה המשמעות מבחינתכם? האם זו קטסטרופה או שזה "meh"? אם זה meh – פשוט תמשיכו הלאה. אבל אם זו קטסטרופה עסקית – זה הזמן לשבור את הראש על גיבוי.

אבל יש לי גיבוי!

לא כל גיבוי זהה לשני. האם הגיבוי שלכם מאפשר לאתר להתרומם מחדש? לצערי ראיתי לא מעט גיבויים שהם לא תמיד מתאימים. במאמר הזה אני דן על גיבויים ומתאים את ההסברים לחסרי ידע טכני כדי שתוכלו להעריך את סוג הגיבוי שלכם.

סוגי גיבויים שונים

אתר אינטרנט או כל מערכת אחרת שרצה על גבי אינטרנט היא תוכנה לכל דבר שרצה על מחשב (שנקרא השרת). כן, ממש ככה. כמו וורד, אקסל או משחק מחשב. זו תוכנה שרצה. התוכנה מכילה קבצי הפעלה וקבצים אחרים כמו תמונות. אבל, חוץ מהקבצים האלו יש לנו גם את המידע. המידע של אתרי אינטרנט נמצא במסד נתונים – באנגלית Database. זה בדיוק כמו וורד – התוכנה שצריך היא וורד, אבל היא חסרת ערך בלי המסמכים. המסמכים יהיו חסרי ערך בלי התוכנה.

לפיכך יש לנו שני גיבויים – הראשון הוא של קבצי האתר "התוכנה" והשני הוא של המידע ממסד הנתונים – "המידע". שניהם צריכים להתבצע באופן תכוף.

גיבוי של מסד הנתונים – המידע של האתר

המידע של האתר נמצא במסד נתונים. מסדי הנתונים הפופולריים ביותר לאתרים הם מסדי נתונים מסוג MySQL. הגיבוי שלהם הוא בקובץ SQL. קובץ טקסטואלי שמכיל הוראות ליצירה מחדש של מסד הנתונים כולל המידע שיש עליו. הרבה פעמים אנו מכווצים את הגיבוי. מדובר בכמה מגהבייטים של מידע – באתר זה הגיבוי הוא 6.7 מגהבייט של מידע. כלומר כל המאמרים, התגובות, הגדרות האתר – מכווצים בכיווץ זיפ הן 6.7.

את הגיבוי ניתן לעשות בכמה דרכים. ידנית מממשק הניהול של מערכת אחסנת האתרים – שזו שיטה לא מומלצת כיוון שהיא מועדת לשכחה והיא גם מורכבת עבור חסרי ידע. רוב המערכות לניהול האתרים – מוורדפרס ועד דרופל מכילות תוספים לגיבוי המידע הזה. מומלץ לבחור בתוספים שמגבים גם את ה-MySQL וגם את הקבצים.

גיבוי של הקבצים – מערכת האתר, התמונות והסרטונים

כפי שהסברתי קודם, יש הבדל משמעותי בין מסד הנתונים של האתר שמכיל את המידע למערכת של האתר שמכילה – את תוכנת האתר (למשל קבצי הליבה של וורדפרס והתוספים) ואת התמונות, הסרטונים וקבצים אחרים. גם הם צריכים לעבור גיבוי – אבל במקרה הזה מדובר בגיבוי כבד הרבה יותר שיכול להגיע למאות מגהבייטים – מערכות הליבה של וורדפרס, דרופל או ג׳ומלה הן קלות יחסית – אבל אם האתר שלכם מכיל תמונות, סרטונים וקבצים רבים – הגיבוי הזה יהיה כבד. מצד שני, באתרים מסוימים ללא תוכן גולשים – אפשר להסתפק בגיבוי שלו פעם בכמה ימים ולא בכל יום. תלוי באתר.

לאן מגבים

כלל חשוב בגיבוי הוא שהגיבוי לעולם לא נעשה לשרת שעליו יש את האתר. הגיבוי אמור להגן עלינו אם השרת לא יהיה זמין יותר – לפיכך הוא נעשה למקום אחר. איזה מקום? יכול להיות למייל (בעייתי במקרה של גיבוי קבצים – בגלל הגודל, אך אפשרי לחלוטין במקרה של גיבוי מסד נתונים), לגוגל דרייב או לדרופבוקס.

ניתן גם לשלב – אני למשל מגבה את קבצי האתר לדרופבוקס האישי שלי פעם בשבוע אבל את מסד הנתונים של האתר, שכאמור הם קלים יותר לגיבוי – אני מגבה למייל שלי פעם ביום. כלומר באופן אוטומטי פעם ביום נשלח אלי מייל מהאתר עם קובץ של כמה מגהבייטים שמכיל את כל המידע שיש על האתר הזה: המאמרים, התגובות וההגדרות.

איך מגבים

בוורדפרס ההמלצה החד משמעית שלי היא תוסף UpdraftPlus WordPress Backup Plugin – תוסף שמאפשר גיבוי סדיר הן של הקבצים והן של מסד הנתונים לאיזה יעד שאתם רוצים. הוא תוסף שנמצא בוורדפרס והוא לגיטימי לגמרי. לא בדקתי אותו מבחינת אבטחה אבל הוא נראה אמין לאור מספר ההורדות שיש לו וקצב העדכונים. מייד לאחר ההתקנה, יש להכנס למסך ההגדרות של התוסף ולבחור לאן יהיה הגיבוי:

יש לבחור בתדירות הגיבוי – הן של קבצי האתר והן של מסד הנתונים – מוקדם יותר הסברתי מה ההבדלים בינהם. אני מגבה באתר זה את הקבצים מדי שבוע ואת מסד הנתונים מדי יום. אני שומר 3 גיבויי קבצים אחורה ו-7 במסדי נתונים.

ואחרי שבחרנו לאן מגבים ואת קצב העדכון – כמובן יש ללחוץ על הקישור ולבצע הזדהות מול גוגל דרייב או מול ספק אחר. ההזדהוטת היא פשוטה ולפחות במקרה של גוגל/דרופבוקס – אתם נותנים גישה לתוסף רק לתיקיות שהוא יוצר.

כמובן שלאחר הגיבוי, יש לבדוק שבאמת הקבצים נוצרים והכל עובד כמו שצריך.

במערכות אחרות כמו דרופל וג׳ומלה יש גם מודולים שמבצעים גיבוי. כשעבדתי בדרופל, ביצעתי גיבויים בסקריפט שאני כתבתי ולא השתמשתי במודול. אבל לפי מה ששמעתי המודול All In One Backup עושה את העבודה שלו.

אם אתם אנשים לא טכניים בעליל – מומלץ להתקין את התוסף באמצעות פניה לבונה אתרים. זו לא פעולה מסובכת והיא אורכת בדרך כלל כשעת עבודה + זמן הדרכה.
וודאו עם בונה האתר שלכם שהוא מבצע גיבוי בחוזה התחזוקה שלו. אם אין לכם חוזה תחזוקה כזה – מומלץ לעשות אותו ולכלול בתוכו סעיף של גיבוי ולוודא שהגיבוי הזה נשלח גם אליכם. זה עולה כמה שקלים אבל נותן לכם המון שקט נפשי.

ומה עם Wix?

מערכות לניהול אתרים ובראשן Wix, אינן מכילות דרך לגבות את המידע והן פחות פגיעות לאיבודי מידע – אבל ליתר בטחון – טקסטים שיווקיים וכו׳ כדאי לשמור בצד במסמכים שיש לכם שליטה עליהם.