שוק הלימונים ובעיית השוואת מחירים של אתרי אינטרנט

בניית אתרים אינטרנט הוא תחום צפוף שקל ליפול בו. איך נבטיח שבונה האתרים שבחרנו הוא בונה אתרים מקצועי וטוב? זה שיבנה לנו אתר מנצח שיגדיל את ההכנסות של העסק ולא סתם יעלה אבק?

כיוון שחלק גדול מהפעילות הכלכלית שלי מתרחש באינטרנט, הרבה מאד פעמים אני רואה אתרי אינטרנט מחרידים של בעלי עסקים קטנים. הרבה פעמים מתנוסס על אתר אינטרנט כזה לוגו של בונה אתרי אינטרנט זה או אחר. אני יודע שבעל העסק השקיע כסף (ולעתים לא מעט כסף) בבניית אתר האינטרנט שלו. לעתים קרובות הושקעו באתר הזה גם משהו יותר חשוב מכסף – תקוות להגדלת הפעילות הפיננסית של העסק.

מדוע בעל עסק משלם כסף עבור אתר גרוע שלא יביא לו שום קונה לעסק ולא משנה באיזה תנאי? מדוע יש אתרי אינטרנט עסקיים גרועים רבים כל כך?

שאלת התקציב

הרבה בוודאי יאמרו שלעסק קטן את את הכספים המתאימים להשקעה באתר משובח ומצויין. אך אני דווקא לא מסכים, מהיכרותי עם השוק אני יודע בוודאות שאתר אינטרנט טוב לא עולה הרבה, אפשר לצאת עם אתר אינטרנט מוצלח ואפקטיבי במעט כסף יחסית לכל ערוץ פרסום אחר. זה מה שיפה באינטרנט – אתר אינטרנט מצויין, אפקטיבי וריווחי לא אמור לעלות הרבה מאד כסף. לא סכום שחורג מתקציב הפרסום של עסק קטן.

חשוב מכך, חלק גדול מאותם אתרי אינטרנט גרועים נבנו בכסף שהיה מספיק לבניית אתר טוב מאד, שהיה נראה בגוגל ועושה שירות מצויין לבעל העסק. מדוע אנשי עסקים ממולחים משלמים כסף טוב לאתר אינטרנט גרוע כאשר באותו סכום, פחות או יותר, אפשר לקבל אתר אינטרנט שעושה את העבודה?

יש כאלו שיגידו שאיכותם של בוני האתרים בארץ גרועה ביותר, האם זה נכון?

שאלת איכות בוני האתרים בארץ

זה נכון ששוק בניית אתרי אינטרנט בארץ מלא בחאפרים ובבוני אתרים עם רמת מקצועיות נמוכה עד לא קיימת. יצא לי כמה וכמה פעמים להפגש עם בוני אתרים ולהתחלחל מרמת המקצועיות שלהם. מצד שני, יש בישראל בוני אתרים ממש טובים שבונים אפליקציות ואתרי אינטרנט ברמה גבוהה ביותר.

מה שחסר בארץ זו הכשרה מסודרת בתחום בניית האתרים. הקורסים שמכללות שונות למחשבים מספקות הן ברמה בסיסית בלבד. אני השתתפתי באחד מהם ולמרות שמצאתי את הקורס מספק, הוא לא היה מביא אותי לרמה של לדעת איך בונים אתר אינטרנט סביר (שלא לדבר על אתר אינטרנט טוב). הקורסים השונים מעניקים בסיס ידע שממנו אפשר להתפתח לגבהים ולהפוך לבוני אינטרנט מצויינים ואפשר שלא לעשות דבר, להשלים את המטלות בקורס ולהפוך להיות בונה אתרים רע.

אין מוסד שמעניק תואר או תעודת הסמכה למקצוע של בניית אתרים. והשוק מוצף בהמון אנשים לא מקצועיים שמציגים את עצמם בתור 'בוני אתרים מקצועיים'.

כיוון שבנוסף לכל צרותי, אני גם כלכלן רע לב, הדבר הראשון שאני חושב עליו הוא תיאורית שוק הלימונים. וזה בדיוק מה שקורה בתחום הצפוף של בניית אתרי אינטרנט.

שוק הלימונים

שוק הלימונים היא תיאוריה כלכלית המסבירה כיצד מידע א-סימטרי בשוק יכול להביא לבחירה השלילית (Adverse Selection) שנגרמת מכשל שוק. "לימונים" הם כינוי בשוק המכוניות המשומשות האמריקאי למכוניות יד שניה פגומות. הא-סימטריה במידע נובעת מכך שלרוב האנשים אין ידע במכונאות וכאשר האדם הסביר רוכש מכונית משומשת, אין הוא יודע בוודאות מתקבלת על הדעת מהו מצבה והאם היא "לימון".
לאדם הסביר אין כלים להעריך את איכות המכונית ולפיכך הוא נדרש לקריטריון המחיר, אך בעלי מכוניות משומשות פגומות, יהיו מוכנים למכור את מכוניותיהם, גם כאשר מחירי המכוניות משומשות נמוכים יחסית. בעלי מכוניות תקינות לא יתפשרו ויחכו למחירים טובים יותר בשוק המשומשות. לפיכך, ככל שמחירי המכוניות המשומשות נמוכים יותר, כן גדלה ההסתברות שקונה המכונית ירכוש "לימון".

וזה מה שקורה בדיוק בתחום של בניית אתרי אינטרנט – לאלו שמוכרים את שירותיהם יש ידע רב הרבה יותר משל לקוחותיהם. אם איש עסקים היה מבין מספיק בתחום בניית האתרים, סביר להניח שהוא היה בונה את אתר האינטרנט שלו בעצמו. לרוב הלקוחות אין מושג מה הוא אתר טוב, אתר טוב הן מבחינה טכנית והן מבחינה שיווקית. ולפיכך הם נופלים בפח.

לקנות סחורה טובה בשוק הלימונים

עולה השאלה, מה איש העסקים הממוצע יכול לעשות בנוגע לבחירת מי שיבנה לו את אתר האינטרנט המנצח עבור שהעסק שלו. בעוד שעבור מכוניות משומשות יש בוחנים מקצועיים ומכוני בדיקה שמעניקים מידע מקצועי ללקוח, בתחום האינטרנט, כפי שציינתי קודם, אין סוג של 'מכון בדיקה' מוסכם או מכון תקנים לאתרי אינטרנט. רוב אנשי העסקים לא יכולים להרשות לעצמם מנהל פרויקטים שיבטיח להם תוצר טוב, רובם לא יכולים גם להרשות לעצמם יועץ אינטרנט טוב שילווה אותם בתהליך בניית אתר האינטרנט שלהם. ובכל זאת, מה עושים?

למרות שאין מכון תקנים/מכון בדיקה מסודר, הנה כמה טיפים לבדיקת איכותו של בונה האתרים מבחינה טכנית ומבחינה שיווקית. ראשית מבקשים מבונה האתרים רשימה של 2-3 אתרי אינטרנט ואז מעבירים אותם את המבחנים הבאים:

בדיקת איכות טכנית

  1. האם אתרי האינטרנט הקודמים של בונה האתרים עומדים בתקינת אינטרנט ? אין דבר יותר פשוט מבדיקת אתרי אינטרנט. כל מה שצריך לעשות זה להכניס כמה כתובות לתוך מנגנון הבדיקה של ה-w3c. עבר? אז יש תקן.
  2. האם האתר נראה היטב בפיירפוקס, כרום ובאקספלורר 7-9? גם זו בדיקה פשוטה למדי. בונה אתרים טוב לא יתן לאתר אינטרנט (ובמיוחד אתרי אינטרנט שהוא מוסר לבדיקת לקוח!) להיות לא תואמים לדפדפנים המובילים בשוק.
  3. בדיקת קוד המקור. בחרו מתוך דפדפן אינטרנט אקספלורר: תצוגה -> מקור הדף או באנגלית view->view source. לפניכם מופיע קוד ה-HTML. חפשו (באמצעות Ctrl+F) האם המשפטים הבאים מופיעים במקור. הופעה שלהם היא סימן טוב לכך שבונה האתרים הוא לא מקצועי. מומלץ לבדוק כמה דפים.
    • MM
    • tr ו-td יותר משתיים או שלוש פעמים
    • br שחוזר על עצמו כמה וכמה פעמים רצוף

בדיקת איכות שיווקית

  1. האם אפשר למצוא את טופס הליד/מספר הטלפון של בית העסק תוך פחות משלושים שניות מרגע הכניסה לאתר?

    בקשו גם מאדם נוסף למצוא את מספר הטלפון/טופס הליד של בית העסק תוך פחות משלושים שניות.
  2. האם לאתר יש מבנה אחיד, מבנה צבעים אחיד והרמוני?
  3. האם האתר עולה תוך חמש עשרה שניות במהירות חיבור של 1.5? אל תסתמכו על אתר אינטרנט אחד, בדקו כמה אתרי אינטרנט, אם כל האתרים עולים מאד לאט יש כאן בעיה.

בעזרת בדיקות פשוטות אלו, תוכלו למזער את הסיכוי שתיפלו על "לימון" ולהגדיל את הסיכוי לאתר אינטרנט טוב, אפקטיבי ובנוסף באותו המחיר כמו אתר אינטרנט גרוע. מה יכול להיות יותר טוב מזה?

ניתן למצוא בדיקות נוספות בנוגע לבוני אתרי אינטרנט במאמר כך תזהה את החאפר.

פוסטים נוספים שכדאי לקרוא

פתרונות ומאמרים על פיתוח אינטרנט

המנעו מהעלאת source control לשרת פומבי

לא תאמינו כמה אתרים מעלים את ה-source control שלהם לשרת. ככה תמצאו אותם וגם הסבר למה זה רעיון רע.

בינה מלאכותית

Safeguards על מודל שפה גדול (LLM)

פוסט בשילוב עם פודקאסט וסרטון על ההגנות שאפשר להציב על LLM בסביבת פרודקשן

גלילה לראש העמוד