מסטודון: מבוא

הסבר קצר למתחילים על מסטודון: הרשת החברתית המבוזרת שפתאום תפסה פופולריות.

אילון מאסק השתלט על טוויטר ומאז מביך את עצמו ומתנהג כפיל בחנות חרסינה ואנשים רבים בקהילת טוויטר מרגישים שהמקום החמים והנעים שלהם (מינוס ניטפיקרים, נודניקים וטרולים) כבר לא מאוד בטוח.

מטבע הדברים יש חיפוש חלופות והחלופה הבולטת כיום היא מסטודון. בפוסט הזה אני אסביר קצת על מסטודון, למה היא מאוד שונה מטוויטר, פייסבוק, אינסטגרם, טיקטוק והרבה יותר קרובה למה שהיה פעם האינטרנט או החזון של האינטרנט ואתן טיפים למתחילים ממש.

מסטודון היא לא תחליף לטוויטר, פייסבוק, אינסטגרם או טיקטוק

אם מישהו חושב שמסטודון היא פשוט טוויטר, פייסבוק או אינסטגרם רק עם בעלים אחר או התנהגות אחרת – אז לא. מסטודון שונה מאוד כי היא רשת מבוזרת שמשתמשת בפרוטוקול של רשת מבוזרת  (פרוטוקול רשמי של ה-W3C שנקרא ActivityPub). מה זה אומר? שבניגוד לרשתות חברתיות רגילות שבהן אנו המוצר (או המלאי, שזה השם המקצועי למשתמשים ברשתות חברתיות). פה אנחנו בשליטה מלאה על הכל. מצד אחד, זה נהדר כי זה נותן גמישות מקסימלית, כוח גדול ועצמאות. מצד שני, זה מפחיד – אנחנו לא לקוחות או מוצר. וזה באמת משהו שלא רבים ברשתות מכירים. אני לא חושב שמסטודון ודומותיה (יש כ-13 רשתות, כולן יכולות לדבר אחת עם השניה) אי פעם תחליף את כל הרשתות החברתיות אבל, וזה אבל גדול, מסטודון היא מוצר משלים שיכול למלא לא מעט חוסרים שיש ברשתות החברתיות הרגילות. במיוחד למה שנקרא Power users.

אז מה זה מסטודון?

אז מה זו מסטודון? אם נכנס לויקיפדיה נראה שמדובר ברשת חברתית שכל אחד יכול להריץ על שרת משלו. השרתים יכולים לדבר ולתקשר בינהם באמצעות פרוטוקול מסוים. כלומר אם אני מחובר בשרת אחד, אני יכול לתקשר עם אנשים משרתים אחרים, לשלוח להם הודעות, לעקוב אחריהם, לעשות להם לייק או שיתוף מחדש.

אפשר להמשיל את זה לרשת טלפוניה. לי יש את המספר שלי: 03-6382020 שנמצא במרכזיה הישראלית של בזק. אני יכול לתקשר עם מספרים שנמצאים במרכזיה של הוט כמו למשל עם חבר שלי שיש לו את המספר 077-55555534. אני יכול לקנות קו נוסף עם המספר שלי (077-6382020) או עם מספר אחר כמובן ללא הגבלה ומישהו אחר כמובן יכול לרכוש את המספר ״שלי״ עם קידומת אחרת. יש מספר שהוא 03-6382020 ומספר שהוא 072-6382020 ומדובר בשני מספרים שונים שמשמשים אנשים שונים שיכולים לתקשר אחד עם השני. אני יכול לדבר עם אנשים מחו״ל (למשל עם חבר שגר בהולנד 00-31-3435565) וכל אחד בהולנד יכול לדבר איתי.

אם זה עדיין לא ממש מובן, אני אספק הסבר אחר, זה בדיוק כמו דואר אלקטרוני – הכתובת העיקרית שלי היא [email protected]. אני יכול לתקשר עם [email protected] ועם [email protected] וכמובן עם [email protected] בלי הפרעה והם איתי. אני יכול לפתוח חשבון בשם [email protected] או [email protected] ולעבור לשם בכל רגע נתון ויכול בעצם לפתוח כמה חשבונות שארצה עם איזה שמות שארצה בהתאם לצרכים שלי ולשרת הדואר שמאפשר לי (אם gmail לא בעטו אותי למשל כי התפרעתי והשתמשתי בשרת המייל שלהם למשלוח ספאם).

ככה זה גם במסטודון. אני יכול להתחבר לאיזה שרת שאני רוצה, או אפילו להרים שרת משל עצמי (!) ולתקשר עם כל אחד אחר בשרתים אחרים. שם המשתמש שלי (barzik) משויך לשרת ובאופן תיאורטי כל אחד יכול לשייך לעצמו את שם המשתמש הזה בשרת אחר. אני בחרתי לפתוח את שם המשתמש שלי בתות.ים. שרת ישראלי גדול. אבל הייתי יכול לפתוח את שם המשתמש הזה בכל שרת אחר – ישראלי (יש שרתים ישראלים אחרים ורשימה שלהם תופיע בתחתית הפוסט) או שרת בינלאומי או אפילו להרים שרת משל עצמי.

אם אני בשרת מסוים אני יכול לעקוב אחרי כל אחד ברשת – גם אם הוא בשרת אחר, אני יכול לכתוב לו, לשלוח לו דיאם. הכל. אני אראה אותו בפיד שלי והכל בסדר. אבל כן צריך לבחור שרת.

זה נראה מאוד כאוטי וטכני ממש לאנשים שרגילים להיות בעצם מלאי. בפועל כמובן זה יותר פשוט ונותן חופש מקסימלי כמובן. אף אחד לא מונע ממני לפתוח כמה חשבונות, לעבור לשרתים אחרים ולבצע הפניה אוטומטית משרת אחד לשרת השני. אם אני רוצה חופש מקסימלי, אני אקנה בכמה דולרים שרת משל עצמי שיכיל רק אותי ואת בני משפחתי למשל. ואצור ממנו קשר לשרתים אחרים.

אז איך זה נראה בפועל

השרת הישראלי הגדול ביותר הוא תותים. https://tooot.im – הוא קצת מוצף עכשיו מטבע הדברים אז אפשר לנסות את היוש: https://hayu.sh (הוא לא שרת מסטודון אלא שרת Pleroma אבל הוא דומה), יש את הד.ים, פרסמתי או לפטודון. מי שינסה להכנס לאחד מהשרתים יגלה ששניהם נראים מעט שונה – כי כל אחד הוא שרת אחר. כך או אחרת אפשר לפתוח באחד מהם או באחד בינלאומי. לפי בחירתכם. אני ממליץ לכם בהתחלה לעשות את זה ממחשב או דפדפן בטלפון הנייד ולא מאפליקציה.

אחרי הרישום והאישור על ידי אחד האדמינים, בעצם תמצאו את עצמכם במערכת שאינה שונה מהותית מטוויטר. ראשית יש את דף הפרופיל, שם אפשר להזין כמה פרטים שיאפשרו למצוא אתכם יותר בקלות.

הפיד מתחלק לכמה חלקים.

הפידים השונים במסטודון - תצוגת מחשב
הפידים השונים במסטודון – תצוגת מחשב

התראות – החלק שבו אתם רואים מי עשה לכם לייקים או הגיב לכם.

בבית – הפיד של האנשים שאחריהם אתם עוקבים – שימו לב! אין פה אלגוריתם שמסדר, מביא לכם אנשים בולטים ודברים אחרים. רק מי שעוקבים אחריו. בין אם הוא בשרת שלכם או בשרת אחר. וכמובן מי שהזכיר אתכם. בין אם הוא בשרת שלכם או בשרת אחר.

ציר זמן מקומי – הסטטוסים/ הציוצים (או החצרוצים בלשון מסטודון) של מי שנמצא בשרת המקומי שלכם. אם אני אהיה בתותים? אז כל האנשים בתותים.

ציר זמן בין קהילתי – הסטטוסים/הציוצים/החצרוצים (זה אותו דבר, כן? שמות שונים למה שאנשים כותבים) של השרתים האחרים. כיוון שיש המון שרתים אחרים אז מדובר בשרתים שהאדמין של השרת שלכם בחר ושרתים של משתמשים שאנשים אחרים בשרת עוקבים אחריהם.

בגדול רוב הזמן זה מעבר בין הפידים בהתאם למה שאתם רוצים. כשאין זמן פנוי? הבית. מיציתם את האנשים שאתם עוקבים אחריהם? אז ציר הזמן המקומי. רוצים לצאת קצת מתיבת התהודה ולנשום אוויר פסגות? אז ציר הזמן הבינקהילתי.

נושאים

כיוון שאין אלגוריתם, הנושאים (האשתאג) משחקים חלק משמעותי מאוד במציאות נושאים/אנשים אחרים משרתים אחרים. פה אפשר לחפש נושאים בעברית ובאנגלית ולעקוב אפילו אחרי נושאים (בחלק מהשרתים).

חיפוש אנשים

ניתן לחפש אנשים בכל השרתים באמצעות חיפוש שדומה לחיפוש ברשתות אחרות. כדאי לשים לב שייתכן שיש שמות משתמש זהים בשרתים שונים. אפשר לחפש כל מה שרוצים.

אפליקציה

ישנן כמה אפליקציות המתחברות לשרתי מסטודון. אני באופן אישי משתמש בדפדפן שיש בטלפון. מדובר בחוויה מאוד טובה מבחינת UX. בניגוד לטוויטר/פייסבוק, פה לאיש לא יהיה אכפת אם תשתמשו בדפדפן ואני ממליץ עליו בחום. יש כמה אפליקציות כמו tuski למשל שרוב המשתמשים משתמשים בה.

החוויה

מבחינת שימוש, זה באמת לא מסובך. יעל (אשתי ואשת חיקי הנצחית שביקשתי ממנה להתחבר לראשונה כדי לראות אם זה קשה הסתדרה עם הממשק תוך דקות). חסרים לא מעט פיצ׳רים שאנחנו רגילים אליהם בטוויטר. למשל להעיר על ריטוויט או גיף מונפש כבילט אין (אפשר לצרף גיף, אבל ידנית). אבל בסופו של דבר מדובר בממשק שמזכיר את טוויטר של לפני כמה שנים ואפשר בהחלט להסתדר איתו. מבחינת תפיסה, זה באמת מהפך משמעותי. פתאום אני לא הסחורה אלא שולט בגורלי. ברצוני? אעבור לשרת אחר. ברצוני? אפתח שרת משל עצמי. לא מתאימה לי מדיניות האדמינים? אעבור לשרת אחר ואבצע הפניה.

יש שרתים, כמו לפטודון בישראל, שהם מוקדשים לקהילה מסוימת – במקרה הזה אנשי שמאל שרוצים לנהל דיון פוליטי. זה אומר שהפיד המקומי של השרת יהיה מאוד פוליטי ושמאלני אבל כל האנשים בשרת הזה יוכלו לנהל דיון עם אנשים משרתים אחרים ולראות את השרתים האחרים בפיד הבינקהילתי (בתנאי שמישהו בשרת עוקב אחר מישהו מאותו שרת אחר).

זה נותן כוח משמעותי למנהלי השרת ולמשתמשים וגם מאפשר היווצרות של קהילות קטנות ונעימות יותר. מספר העוקבים שלי במסטודון לא מגרד אפילו את מספר העוקבים שלי בטוויטר או בפייסבוק. אני לא חושב שאסגור את החשבונות שלי שם, אבל החוויה שלי במסטודון ובפרט בשרת של תותים, השרת המקומי, היא מאוד נעימה ומזכירה לי את טוויטר שלפני 15 שנה – של קהילה קטנה וחמימה, שבה אני יכול לכתוב דברים אישיים מבלי שניטפיקרים ואנשים מגעילים שאני לא מכיר יבואו לטנף. השרת הוא קטן וקהילתי (יחסית) והאדמינים פעילים ומנטרים. אני ארגיש שהצנזורה כבדה לי מדי? איש לא מפריע לי לקחת את כל המידע שלי ולהעביר אותו לשרת אחר ולהמשיך לעקוב ולתקשר עם אותם אנשים. פשוט אני לא אופיע יותר בפיד הלוקלי. הכוח, לטוב ולרע, נמצא אצל המשתמשים ומפעילי השרתים. זו חוויה מאוד מאוד שונה ומזכירה הרבה יותר את האינטרנט והרשתות של פעם, שבו היינו מתקבצים בשרתים עצמאיים (Watering hole) בהתאם לרצון שלנו. בין אם מדובר בשרת mIRC או BBS זה או אחר. זה מפחיד, מוזר, מצריך אוריינות טכנית וכנראה לעולם לא יזכה לפופולריות של טוויטר (בטח לא של פייסבוק, אינסטגרם או טיקטוק). אבל בינתיים אני לא מחפש את הפופולריות והאימפקט – אני פשוט מחפש שיהיה לי נעים ושאני אוכל לתקשר בחופשיות. ואת זה יש לי. אני אמשיך לכתוב בטוויטר, בדיוק כפי שאני ממשיך לכתוב בפייסבוק ובדיוק כמו שיש לי ערוץ בטלגרם וגם אתר אינטרנט (האתר הזה). אבל בשביל החוויה, הקשר הבלתי אמצעי עם אנשים נחמדים – כן, אני חושב שאני אהיה במסטודון עד כמה שאפשר. בדיוק כמו שיש לי סיגנל לצד ווטסאפ וטלגרם. אני לא יודע כמה זמן זה יימשך, ואם הגל הזה של אנשים שנמצאים במסטדון ימשיך או שכולנו נחזור לטוויטר כשהמצב יתבהר. אבל בינתיים, באמת מעניין להתנסות ומעניין לחוות את האינטרנט כפי שאולי הוא היה צריך להיות.

הפרופיל שלי בתותים: https://tooot.im/web/@barzik – אשמח אם תעקבו אחרי.

שרתי מסטודון בישראל (חלקם יהיו חסומים להזמנות כיוון שבעקבות מעלליו של מאסק יש עומס של מצטרפים חדשים)

תותים

הרשמו לשרת היוש

הדים

פרסמתי

לפטודון

שרתים בינלאומיים

סיכום וכמה מילים נוספות

ולסיכום, מילה על האדמינים (בכל שרת) – בניגוד לרשתות חברתיות רגילות, ברשתות חברתיות מבוזרות כמעט כל האדמינים הם מתנדבים ללא שכר. זה יכול להיות מפחיד עד שזוכרים שלא מעט מהתשתית של הקוד הפתוח שמניעה את חיינו גם מבוססת ברובה על מתנדבים. זה אומר שהאדמינים לא חייבים דבר לחברי השרת. אז באמת כדאי להיות נחמדים, להודות להם ובכלל לזכור שהם מקדישים זמן מסוים מחייהם כדי שיהיה לכולנו נעים. חושבים שהאדמינים שיכורי כוח ומטורפים? אף אחד לא מונע מכם לעזוב לשרת אחר. אפשר לבצע הפניה מהשרת אל שרת אחר והעוקבים שלכם ימשיכו לעקוב אחריכם. לא תופיעו בציר הזמן המקומי של השרת הישן אבל כן בזה של החדש ואפילו תופיעו בציר הזמן הבינקהילתי בשרת הישן.

לא מעט אנשים, במיוחד בטוויטר, מלינים על הממשק או מתלוננים על כל מיני דברים כשהנימה היא: ״אני לא אעבור כל עוד XYZ״. הבעיה היא שאין בעל בית למסטודון, לאף אחד, ואני אהיה עדין, לא אכפת מזה אם תעברו או לא תעברו. אתם לא המלאי ואין בעל חנות שירצה לקנות את המלאי. זה אומר שאתם אחראים על עצמכם, לגבות את הפרופיל שלכם למשל, להקשיב לאדמינים או לחלופין להרים שרת משלכם אם אתם רוצים. האחריות היא לטוב ולרע בידיים שלכם.

פוסטים נוספים שכדאי לקרוא

גלילה לראש העמוד