מה עושים עם כל ההצעות מהמגייסים?

אני מאמין שאין צורך להציג את לינקדאין, ה-רשת בה”א הידיעה עבור אנשי ההיי-טק. אם אין לך פרופיל בלינקדאין, אתה לא ממש קיים. כתבתי באופן יותר מפורט על הרשת הזו כאן. היא אחת הרשתות השימושיות ביותר לשימור והרחבת מעגל הקולגות, מעסיקים בהווה, בעבר ובעתיד ובכלל אנשים מהתחום. הפרופיל שלי בלינקדאין הוא כרטיס הביקור הראשוני שלי בפני מעסיקים, לקוחות או יזמים שרוצים להתרשם ממני.

ברגע שאתם מתחברים ללינקדאין ויש לכם פרופיל שם עם יותר מכמה קשרים, תתחילו לקבל המון הצעות חברות מאנשי/נשות כוח אדם, מגייסים ומגייסות מכל מיני מקומות. השאלה היא איך להתייחס להצעות האלו? האם לאשר אותן?

בסקר מאוד לא מדעי ומאוד מוטה שערכתי בפייסבוק, גיליתי שרוב האנשים שעוסקים בהיי טק אינם מאשרים פניות של אנשי גיוס כלל. מדוע? לכל אחד יש את הסיבות שלו: “לא ממש בא לי להוסיף אנשי HR לרשימת ה”חברים””, “לא מאשר, לא עונה, לא קורא, לא מבקש, לא רוצה שום דבר איתם – רק שיעזבו אותי. כשאחפש עבודה, אמצא אותם.”, או “חס ושלום. אני לא צריך חפירות גנריות שנשלחות בתפוצת כל העולם ואישתו ואנשים שישבו לי על הצוואר.”. גם אלו שמוסיפים, עושים את זה באופן מאוד סלקטיבי ולא אחיד. התשובה הקבועה היא באיזור: “לפעמים כן ולפעמים לא, קשה לי לאפיין את הסיבות מתי כן או לא, תלוי במצברוח שלי”.

גם אלו שמוסיפים אנשי כוח אדם ומגייסים כקשרים חדשים בלינקדאין, לא עונים בדרך כלל לפניות שלהם. במיוחד אם יש להם עבודה שהם מרוצים ממנה. למגייסים יצא שם מאוד רע בקרב אנשי היי טק, בוודאי ובוודאי בקרב מתכנתים. הם זוכים לכינויים מעליבים ומיזוגניים כגון ‘סיגי’, לועגים להם במערכונים וטוקבקיסטים כרסתנים מקללים אותם בתגובות באתרי החדשות.

אורן ,  	תל אביב	 	(15.01.09) מי צריך אותכן המגייסות? שואלות את השאלות המטומטמות ביותר ולא מבינות דבר וחצי דבר. המקצוע שלכם הוא עוד פיקציה ששוק העבודה יצר כמו מכוני ההכנה למבחני פיל"ת... אין צרוך אמיתי בכם\ן ואני מצטט מבלוג של איש הייטק. קראי והפנימי סיגי, רכזת כח אדם: סיגי היא ילדה בת 20 שרק לפני יומיים קיבלה את תעודת השיחרור בבקו"ם. בצבא היא היתה שלישה או מאבחנת פסיכוטכנית והיא עדיין בשלב בו היא צריכה להוכיח את כישוריה בעולם האזרחי. היא לוקחת את עצמה מאד ברצינות ולא מפקפקת ביעילותן של שיטות צה"ליות לקביעת מידת התאמה של מועמד, כמו למשל לשאול מהנדס בן 35 איזה תחביבים יש לו או מה הוא רוצה לעשות בחיים כשיהיה גדול, כאילו והיה מדובר במלש"ב בן 16 שטרם למד כיצד

תגובה מ-Ynet בנוגע לסיגי

האמת שהיא שלמגייסים יש עבודה מאוד קשה. הם עובדים בשוק של עובדים בלבד, שבו כל ממזר מלך. הם צריכים להבין המון מונחים טכניים. להתעסק עם לקוחות שלא תמיד יודעים מה הם רוצים ועם מועסקים שבניגוד לענפים סטנדרטיים יותר במשק, ברוב המקרים לא רוצים לשמוע מהם. רוב המתכנתים הבכירים יותר ינסו למצות את רשת הקשרים הענפה שלהם במידה והם ירצו למצוא עבודה חדשה.

זו הסיבה שהאווירה הכללית בהיי טק, בוודאי ובוודאי שבקרב מתכנתים, היא לא להוסיף אנשי כוח אדם ומגייסים לרשת הקשרים שלהם בלינקדאין.

אני רוצה לתקוף חזיתית את הטענה הזו ולהציג איך הקשר שלי עם מגייסים בלינקדאין עובד באופן שמועיל לי ומועיל גם להם (לפחות לרובם).

אני יוצא מנקודת הנחה שהרשת החברתית שאני בונה בלינקדאין צריכה להיות רחבה ככל האפשר. זה לא אומר שאני צריך, כמו בן 16 בטינדר, לאשר כל אחד וכל אחת. אבל אני אנטה לאשר כל אחד שיוסיף אותי. גם ובמיוחד מגייסים. מדוע?

1. למגייסים יש לרוב רשתות קשרים מאוד מאוד ענפות. אם אני אצטרך ליצור קשר עם מישהו מחברה אחרת, יהיה לי יותר קל לפנות אליו אם יש בינינו קשר עקיף (מה שנקרא 2nd connection). גם אם אין לי מנוי פרימיום.
2. לא לעולם חוסן – אני זקן מספיק לזכור את שנת 2008 – השנה שבה היית פותח את לוחות הדרושים ורואה שממה מוחלטת. שנה שבה גם מתכנתים מאוד מנוסים לא מצאו עבודה. אם תגיע קטסטרופה כלשהי ואצטרך עבודה הגלגל יתהפך ואז זה מאוד עוזר שיש מגייסים ברשת הקשרים.
3. לכל אחד, גם לאדם המופנם ביותר, יש מקרים שהוא צריך להפיץ מסר מסוים. בין אם מדובר בחיפוש עבודה אבל גם מקרים אחרים – קרוב משפחה שמחפש עבודה, צורך בתרומה רפואית, הפצת מאמר חדש שהוא כתב וכו’ וכו’ – רשת קשרים רחבה מאוד תעזור לי להפיץ את המסר. מספיק שמגייס עושה לייק, והלייק שהוא עשה יופיע בפני כל רשת הקשרים שלו.
4. למגייסים לעתים יש ידע נרחב מאוד על התעשיה והם מקור מידע עשיר על מה שקורה בתוך החברות. אם יש שאלות או ספקות בנוגע לחברה מסוימת, הרבה פעמים כמה מסרים קצרים למגייס זה או אחר יתנו לי תשובה שאני מחפש. חבר שואל בנוגע לעבודה בחברת X? אני רוצה לדעת אם המשכורת שלי הוגנת ביחס לאלטרנטיבה? יש לי את מי לשאול.

לינקדאין קיים כדי להציג את הכישורים והקשרים שלי כלפי הכלל. היא לא פייסבוק או טוויטר. יש אנשים (אני לא) שנוהגים להוסיף רק חברים שהם פגשו לפייסבוק וזה בסדר גמור. אבל לינקדאין היא רשת שונה לגמרי לטעמי. אין טעם שלא להציג את עצמי בלינקדאין למספר רב ככל האפשר של אנשים. זה בדיוק כמו שרווק יגיע למסיבת פנויים פנויות אבל יסתובב עם אותם ידידים במקום להכיר אנשים חדשים. נכון, זה נעים, נחמד וגם חשוב, אבל זה פספוס של המטרה. המטרה היא להחשף לאנשים ולהזדמנויות חדשות. זו רשת עסקית. בדיוק כפי שלא תסרבו להכיר מגייס בהאקתון/מיטאפ/כנס – כך גם בלינקדאין.

מה הרווח בלא לאשר מגייס? חוץ מגאווה על כך ש’אני מאשר רק אנשים שאני מכיר’, אין שום יתרון ממשי ברשת קשרים מצומצמת ובאי אישור של מגייס. אם מדובר בספאמר שאושר בקלות, קל להסיר את החברות בלינקדאין ולחסום אותו.

אם השתכנעתם לאשר את בקשת המגייס להצטרפות לרשת הלינקדאין. נשאלת השאלה מה קורה כאשר מגיעה ההצעה מהמגייס. והיא מגיעה מתישהו. איך להגיב להצעה הראשונית שאני מקבל ממגייסים? גם מבין אלו שמאשרים מגייסים, לא רבים מגיבים. הרבה אנשים נעלבים או כועסים כאשר מגיעה הצעה שלא תפורה למידות שלהם במאה אחוז. אני לא נעלב. נכון שאני יחיד ומיוחד – אבל המגייס מקבל משרה ושולח אותה לכל מי שלדעתו הוא מתאים. הציפיה שלנו שמגייס ישקיע שעה בקריאת הפרופיל ושעה במחשבות האם המשרה מתאימה לי היא לא מציאותית במקרה הטוב.
מה שאני עושה במקרה הזה זה לנצל את ההזדמנות על מנת להציג בשפה פשוטה ובהירה את עצמי בפני המגייס ושולח לו מסר קצר. בחלק הראשון אני מציג את עצמי מתמקד בחוזקות שלי. מה אני עושה שיביא ערך למעסיקים. אני למשל מציין שבנוסף להיותי מתכנת מנוסה במגוון שפות יש לי ניסיון מוכח בתהליכי CI – הטמעה של Static code analysis ומומחיות בבדיקות יחידה במגוון שפות/פריימוורקים וכן בדיקות E2E. כמו כן אני מציין את כתובת האתר הזה ואת כתובת הגיטהאב שלי. כל אחד יכול לקחת את זה לכיוון שלו ולמומחיות שלו, אך זה צריך להיות קצר ומוסבר היטב. קחו בחשבון שהמגייס הוא לא אדם טכני ויש צורך בהסבר פשוט.
החלק השני מוקדש למה שאני רוצה. זה יכול להיות משהו ממש קצר כמו ‘כרגע אני לא מחפש עבודה, אבל בואו ונהיה בקשר בהמשך אם המצב ישתנה’ או ‘אני לא מחפש עבודה, אבל אם יש לכם הצעה יוצאת דופן מחברה רב לאומית בשכר של יותר מ-X ש”ח באיזור ירוחם, אני אשמח לשמוע מכם’ או ‘אני לא מחפש עבודה כמתכנת כרגע, אך אני מעוניין לעבור לתחום הניהול ואשמח לשמוע על הצעות מעניינות בתחום’. כמובן שפה יכולות להיות כמה גרסאות – אחת למגייס שעובד בחברה ומגייס רק עבור החברה הזו והשניה עבור מגייס שעובד בחברת גיוס ומגייס למגוון תפקידים. לי יש מגוון טמפלייטים שאני שולח בהתאם לצורך. זה הפיץ’ שלי שנועד גם להציג את עצמי וגם לומר מה אני רוצה.

מה אתם מרוויחים מזה? ראשית, הרווחתם איש קשר חדש על כל היתרונות של איש קשר חדש שהזכרתי לעיל. שנית, לכו תדעו איזו הצעה תקבלו. גם אתם מאושרים מאוד במקום העבודה הנוכחי, אם תקבלו הצעה לעבוד ישירות בצוות של פול אייריש בשכר של מאה אלף שקל לחודש (לא כולל בונוסים) לא תסכימו לחשוב על זה לפחות?
מה המגייס מרוויח מזה? גם הוא מרוויח איש קשר וגם מרוויח ידע מדויק עליכם ויכול להתאים לכם הצעות יותר מדויקות שיקלעו יותר או לפחות להתחיל דו שיח שבסופו הוא יכול כן לבצע השמה מוצלחת עבורכם ועבורו. יש לא מעט מגייסים שמשכילים לנהל מערכת יחסים של שנים עם מפתחים ולבצע כמה השמות מוצלחות לאותו מפתח לאורך הקריירה שלו.

נכון, לא כל המגייסים מקצועיים. לצערי יש לא מעט מגייסים שהם ספאמרים. יש כמה וכמה מגייסים שלמרות שאני התייחסתי אליהם בכבוד, הצגתי את עצמי וציינתי בפירוש במה אני מעוניין, המשיכו להפציץ אותי בהצעות לא רלוונטיות. במקום לנהל איתי דו שיח, להבין את הרצונות שלי ולכבד אותם הם המשיכו לירות את המשרות שלהם. בדיוק בשביל זה יש unfriend פשוט בלינקדאין ותיקית ספאם במייל. למרבה השמחה, רוב המגייסים הגיבו בשמחה למפתח שהגיב להם עם מידע מדויק על מה שהוא מחפש (או שהוא לא מחפש).

כדאי תמיד להשאר מעודכנים! הרשמו לעדכונים של האתר במייל! - המייל יישלח כל יום ראשון בעשר בבוקר ויכיל אך ורק את המאמרים שהתפרסמו באינטרנט ישראל. ללא ספאם, ללא הצפות, ללא בלגנים. אם יש לכם טלגרם, בדקו את ערוץ הטלגרם של האתר שבו אני מעדכן על פוסטים חדשים 🙂

אהבתם? לא אהבתם? דרגו!

לא אהבתי בכלללא אהבתיבסדראהבתיאהבתי מאוד (13 הצבעות, ממוצע: 4.23 מתוך 5)


אל תשארו מאחור! יש עוד מה ללמוד!

6 comments on “מה עושים עם כל ההצעות מהמגייסים?
  1. מעדיף להישאר בעילום שם הגיב:

    כמי שמקורב לתחום הגיוס, אָרוֹגַנְטִיּוֹת של מקצת מחפשי העבודה (בהייטק) היא מוכיחה על רמת אינטליגנציה רגשית נמוכה מאד ו/או אי הבנה בעשייה של חברות ההשמה. אילו אותם כפויי טובה היו מבינים כמה עובדות חשובות אולי היו שוקלים להיות פחות עוקצניים ובורים:
    – חברות השמה עובדות על עמלה בלבד – רק לאחר תקופה שנקבעה מראש שהעובד עבד בתפקידו החדש, חברת ההשמה מקבלת תשלום.
    – את כל משא ומתן ההתחלתי חברת ההשמה מבצעת מול החברה כאשר היא מייצגת את האינטרסים של המועמד לתפקיד. מנהלות ההשמה יודעות לשאת ולתת באופן מקצועי ביותר, שכן זה מה שעושות ברמה היומית.
    – חברות ההשמה עובדות בחינם לחלוטין, ואני מדגיש – לחלוטין כל עוד לא מבוצעת השמה, כלומר, העובד לא החל לעבוד במקום העבודה החדש. יותר מכך, אם העובד החליט לעזוב בתום התקופה שנקבעה מראש שבה המעסיק משלם לחברת ההשמה, חברת ההשמה מקבל אפס ש”ח עבורו.
    -בדרך כלל מקובל שחברת ההשמה תקבל 100% משכורת חודשית של עובד באופן חד פעמי, חברות כל הזמן מנסות להוריד את האחוזים הללו.
    -חברות לא מעטות משקרות כאשר מדווחות לחברת ההשמה שהמועמד הגיע אליהם שלא באמצעות חברת ההשמה, ובכך החברה חוסכת כסף.

    לסיכום, הגיע הזמן לדעתי, שחברות ההשמה יפסיקו להיות העבד של חברות ההייטק ויתחילו לגבות תשלום עבור השירות שלהם. זה אוטופי אבל אפשרי אם יקבלו החלטה קולקטיבית כל חברות ההשמה, שמתחרות אחת בשנייה קשות.

  2. אריאל הוכשטדט הגיב:

    אני לא משוכנע לגבי הערך הסושיאלי מלייק להמשך. ללא ספק מסכים עם כל השאר, מי שלא מבין שהוא על חלקו העליון של הגלגל כשהוא למעלה, לא יהיו לצידו אנשים כשיימעך עם הגלגל כשהוא למטה. 2001 לצד 2008 הן דוגמאות מעולות לכן.

  3. דני הגיב:

    אני משתדל לענות, אבל מרגיז כששולחים לך הודעה על משרה פנויה בגוגל עבורך… טיזר מפגר וברור ששיקרי.

  4. מרים הגיב:

    קראתי את המאמר דיי בגיחוך מסיבה פשוטה. אני ללא ניסיון בכלל למרות שלמדתי ועודני לומדת..
    ואני זו שמנסה לרדוף אחרי מעסיקים ללא הצלחה עד כה..

    מעניין איפה אפשר למצוא כתבות לצד שלי.. כאלה שמסבירות איך לרדוף אחרי מגייסים