סיון פניץ תבעה אותי על לשון הרע והתביעה נדחתה במלואה

תביעת דיבה ולשון הרע שנדחתה במלואה - יש כאן עניין ציבורי רב.

בגלל הפעילות הציבורית שלי אני מקבל אינספור איומים על תביעות דיבה. אחת מהן הגיעה לכדי תביעה ממש ובניגוד לחלק מתביעות הדיבה כנגד עיתונאים שנסגרות בפשרה, במקרה הזה התקבל פסק דין שקובע שהתביעה של סיון פניץ על כך שמעשיה נחשפו בהארץ נדחתה במלואה.

מי זו סיוון פניץ ולמה היא העסיקה אותי? היא ספרית כלבים ומוכרת ג׳חנון בעברה שמתישהו הפכה למאיצת אתרים. כתבתי על פרקטיקה פסולה שהיא נקטה בה והיא החליטה גם לאיים וגם לתבוע.

לא מעט פעמים שואלים אותי איך זה יכול להיות שבישראל יש לא מעט מומחים טכנולוגיים אבל המצב הדיגיטלי שלנו נראה בכי רע – בין אם מדובר באבטחת מידע ובין אם מדובר בנושאים אחרים. התשובה הקבועה שלי היא שרוב המומחים מעדיפים לא לעסוק בישראל מחשש לשון הרע ודיבה. זה קורה גם במקרים מופרכים אבל את העלות של הזמן וכאב הראש אף אחד לא יחזיר.

הנה דוגמה של מייל איום כזה שסיוון פניץ שלחה ללקוחה שלה (הציטוט המלא מופיע בתצהירים למטה והעדות התקבלה כמהימנה על ידי השופט)

אני מבינה שנשלחו הודעות הכוללות לשון הרע לבעלי אתרים שרכשו ממני שירותים בעבר.
ההודעות האלו גרמו לי לפגיעה חמורה,
לכן אני מבקשת להפסיק זאת באופן מיידי. בנוסף, להתנצל בפני אותם רוכשים.
במידה ולא יהיה מענה בשעה הקרובה, אאלץ להתקדם לתביעת לשון הרע.

אז פלא שלא מעט אנשים פשוט מעדיפים שלא לשבור את הראש ולא לכתוב דבר?

המקרה הזה שהגיע לבית המשפט ולפסק דין, הוא מקרה רלוונטי מאד שחושף את מה שקורה מאחורי הקלעים – גם במקרה כביכול פשוט. אני גם מצרף פה את פסק הדין, הפרוטוקולים ומידע רלוונטי נוסף כולל ציטוטים.

אז מה קרה שם?

סיון פניץ, באמצעות עורך הדין אדי בליטשטיין, תבעה אותי דיבה בשל כתבה שפרסמתי ב״הארץ״. בכתבה נכתב שסיוון פניץ, מוכרת ג׳חנון וספרית כלבים בעברה, מכרה שירותי האצת אתרים והשתמשה בקוד שמבצע מניפולציה על אתרים כדי לגרום לתוכנת הבדיקה להאיץ אותם. הקוד בודק את ה-user agent ואם הוא שייך לתוכנת הבדיקה והוא מוחק ב-DOM את האלמנטים השונים באתר וגורם לתוצאת כזב. הכתבה, שמופיעה בהארץ – מופיעה עכשיו גם פה. לכתב התביעה היא צירפה גם עדות מומחה של אוראל יהי-שלום – שהציג את עצמו בעדותו כעורך דין ומנכ״ל לשעבר של חברה בשם קידום פלוס.

מי שהתייצבה להגנתי היא כמובן מערכת הארץ ושירה בריק חיימוביץ׳ שהיא שותפה במשרד ליבליך – מוזר – גליק שניהלה את התיק במקצועיות ובדקדקנות מרובה.
וכמובן גם העדים. העד המומחה לענייני מהירות והאצת אתרים שי תודר שנתן עדות מקצועית שהתקבלה במלואה על ידי השופט, העדים אור פוליאקוב, טל זולברג ולירז פוסטן שסיפרו על ההתנהלות של פניץ והביאו עדויות ומסמכים חשובים. העדויות של כולן היו קריטיות וכמובן שהתקבלו במלואן כמהימנות על פי בית המשפט ואני מודה להם מאד על כך. העדויות האמינות והמקצועיות שלהם הועילו מאד.

שמו של השופט במשפט: אודי הקר.

לאחר כמה שנים וכמה דיונים בבית המשפט השלום בבת-ים ואחרי שכל ניסיונות לפשרה נדחו, הגיע פסק הדין שדוחה את התביעה. ולהלן הציטוט מפסק הדין:

התובעת לא הביאה כל ראיה לכך שהיא מגלה ללקוחותיה מראש כי חלק ניכר מהשירות שהיא מעניקה אינו מאיץ את האתר בפועל, אלא אך משפר את תוצאות המבחן (ובהתאם את דירוג האתר). לא רק שלא הוכח שהלקוחות מודעים לכך, אלא הובאה ראיה לכך שלפחות חלק מהלקוחות לא היו מודעים לכך מראש. גם טענות התובעת (הגם שאלו לא הוכחו) כי בעקבות הפרסום היא קיבלה פניות וטרוניות שהסבו לה נזק, וכי היו שאף סרבו לשלם לה או דרשו את כספם בחזרה, מלמדת כי לקוחות אלו לא היו מודעים לכך.

וגם:

״מצאתי כי עיקרו של הפרסום הוא אמת וכי התובעת מאיצה אתרים על ידי הזנת פקודות שכתוצאה מהן בזמן בדיקתו, האתר אינו "נטען" במלואו (לפחות לא באופן בו הוא "נטען" שלא לצרכי הבדיקה).״

התביעה כאמור נדחתה במלואה. "אני סבור כי הפרסום בענייננו אינו חורג מתחום הסביר. נראה כי הפרסום נשען על בסיס עובדתי מוצק והוא תולדה של עבודה עיתונאית ראויה. הפרסום מנוסח בלשון מאופקת ואינו משתלח בתובעת."

התביעה נדחתה ונפסקו הוצאות (נמוכות מאד לדעתי אבל לפחות זה). אך כאב הראש שלי היה אדיר – מעבר לניסוח התצהירים, מציאת העדים, הגעה לבית המשפט שוב ושוב ושיחות אינסופיות עם עורכי הדין והעד המומחה. מדובר גם בלחץ והאמת? אני לא חייב את הלחץ הזה. יש לי מקצוע מכובד, אני מרצה ויש לי משפחה – למה אני צריך את כאב הראש הזה? הכי קל היה לסגור על פשרה, למחוק את הכתבה ולהעלים את הסיפור. אבל לא תמיד עושים את מה שקל. קחו בחשבון שכשאתם מחפשים מידע על מישהו או עושים איתו עסקים – יש מצב שיש לו קופת שרצים שלא מתגלה בדיוק בגלל זה – שתביעת דיבה בישראל היא כאב ראש לא קטן ורבים מאד יעדיפו פשוט לא להכנס לזה.

כיוון שפה כן נכנסתי לסיפור והגענו לפסק דין – יש תועלת ציבורית רבה בהעלאת המידע המלא וחשיפת המשתתפים. בפוסט זה יובאו הפרטים המלאים וכמה ציטוטים מפסק הדין ומכתבי התביעה, ההגנה והעדות ללא פרשנות.

ראשית: פסק הדין המלא: סיוון פניץ נגד עיתון הארץ ורן בר-זיק – דחייה מוחלטת.

להלן כמה ציטוטים רלוונטיים של כב׳ השופט אודי הקר על סיון פניץ:

״חקירתה של התובעת לעניין זה הייתה מתחמקת ומעלה תהיות (בלשון המעטה).
היה מצופה מהתובעת להתייחס לגופם של דברים ללא ניסיון התחמקות. זאת היה בידה לעשות גם בחקירתה, אך התובעת נמנעה מלעשות זאת וסיבותיה עמה.״

״לטענת התובעת מעשיה אינם מהווים "הונאה" ואין בהם כדי להוות "סכנה" או "להזיק"– אינני מקבל טענה זו.
מצאתי שחלק ניכר מפעולותיה של התובעת נועד לגרום לכך שבמבחן שנערך לאתר תתקבל תוצאה שאינה משקפת את המהירות האמתית של האתר ואת המהירות בה האתר "נטען" וכי למעשה טעינת האתר ומהירותו מואצת לצורך המבחן מבלי שהיא מואצת באותה מידה בשעה שהוא מופעל שלא לצרכי מבחן. ״

״התובעת אף לא הביאה ולו לקוח אחד שיתמוך בטענותיה או שיעיד כי גילתה לו מראש שחלק ניכר מעבודתה אינו להאיץ את האתר בפועל, אלא לשפר את תוצאות בדיקת האתר בלבד.״

גם הדיונים עצמם היו רלוונטיים אני מצרף את הפרוטוקול המלא של העדות של יהי-שלום וסיוון פניץ לטובת הציבור. להלן כמה ציטוטים רלוונטיים.

סיון פניץ מהעדות שלה – על הקוד שהיא השתמשה בו:

כב' הש' הקר: את מוסיפה שורות קוד שאת כותבת או שמישהו אחר כותב?
העדה, גב' אבן פניץ: לא שאני ספציפית שורת קוד הזאת העתקתי אותה.
כב' הש' הקר: ממי?
העדה, גב' אבן פניץ: העתקתי אותם מפורום בינלאומי שמתייעצים בו בנוגע, אנשים שעושים
את ההאצות של מהירויות אתרים שאגב כולם לא מתכנתים וחלקם כן, או-קיי? ולקחתי את זה משם. הייתה התייעצות איך לשפר יותר במקרים ספציפיים וכן לקחתי את זה משמה.
כב' הש' הקר: ואת לא מבינה מה העתקת? מה המשמעות של זה? מה משמעות של הקוד שכתבת?
העדה, גב' אבן פניץ: אני מבינה. בטח שאני מבינה אני מבינה שהוא משהה אלמנטים.
כב' הש' הקר: אני שואל אותך על הקוד הזה, אם אני מבין נכון לאן אנחנו הולכים, אני שואל אותך על הקוד הזה, מה,
העדה, גב' אבן פניץ: הוא משהה טעינה של (לא ברור) באתר.
כב' הש' הקר: יש הבדל אם משתמשים במילה remove או במילה אחרת ומה כל דבר עושה? זה מה,
העדה, גב' אבן פניץ: במילה הספציפית הזאת וכמו שהקוד שכשהשתמשתי בו היה היה קיים באתרים שהוא היה קיים, הוא השהה אלמנטים, את זמן הטעינה של אלמנטים בשביל שהטעינה תהיה מהירה יותר.
כב' הש' הקר: יש מילים אחרות גם לא remove מילים אחרות?
העדה, גב' אבן פניץ: שוב, מישהו שהוא מתכנת בשפת JAVASCRIPT וזה מה שהוא עושה, שזה לא אותו תחום, יכול לדעת מה באופן ספציפי עוד אפשר לעשות.
כב' הש' הקר: אבל את לא יודעת?
העדה, גב' אבן פניץ: לא אני לא יודעת.
כב' הש' הקר: את לא יודעת אם יש הבדל בין נגיד מילה שגורמת להשעייה, למילה שגורמת למחיקה, למילה שגורמת למשהו אחר?
העדה, גב' אבן פניץ: אני יודעת שהוא ספציפי את הקוד הזה נכתב בשביל להשעות טעינה של אלמנטים.
כב' הש' הקר: מה עושים בשביל מחיקה את יודעת?
העדה, גב' אבן פניץ: לא אני לא יודעת איזה פקודה נותנת מחיקה לא, אם זאת השאלה.
כב' הש' הקר: כן.

להלן כמה ציטוטים נבחרים של העד המומחה – אוריאל יהי-שלום. הדגשות שלי.

עו"ד בריק חיימובייץ׳: אז אדם איש מקצוע שעושה בהאצת האתר שלו משהו שהוא מנוגד להנחיות של גוגל, שהיא אולי תחליט לאכוף ואולי גם תחליט לא לאכוף,הוא צריך לשיטתך ליידע את הלקוח שהוא לקח סיכון וזה בניגוד למדיניות המוצהרת או שהוא לא צריך ליידע אותו?
העד, מר יהי-שלום: הייתי אומר חס וחלילה גברתי, כי זה סוד שלנו כאנשי מקצוע. אנחנו לא מספרים ללקוחות שלנו את הסוד איך אנחנו מקדמים את האתר שלהם.
כבי הש׳ הקר: אבל לא, שאלת בית המשפט אם אם אם מתברר שהסודות המסחריים האלה גם גורמים איזשהו נזק זה צריך להגיד!
העד, מר יהי-שלום: אדוני אין שום דבר ברור בתחום הזה בצורה של כזו שברמת ודאות מאוד גבוהה זה יפגע באתר. יש יש אולי מעט מאוד דברים כאלה שנקרא שחורים. רוב הדברים שגברתי מדברת על דברים בתוך התחום האפור, כולנו עושים את זה כולנו מותחים את הגבולות. גוגל בעצמה את רוב המדיניות שלה לא באמת אוכפת. יש הרבה מאוד דברים בקניית קישורים, רוב הפעולות שאנחנו עושים גוגל מצהירה שהרי מה אנחנו עושים! אנחנו מנסים לתחמן את גוגל.

ולטובת הקהל הטכני, הנה ציטוט של אוראל יהי-שלום שהופיע כעד מומחה, בנוגע לפקודת remove ב-jQuery:

כב' הש' הקר: בשביל מה הפקודות האלה של remove ?
העד, מר יהי-שלום: הפקודות האלה נמצאות בתוך משפחת load lazy של פקודות או-קיי?
שמשתמשים בהם בשביל טעינה סלקטיבית של חלקים באתר, בדרך כלל בכדי לייצר טעינה של רכיבים חלופיים, לייצר טעינה של דברים אחרים. יותר מאוחר. יש הרבה סיבות להשתמש בזה, בדרך כלל משתמשים בסקריפטים מהסוג הזה שאנחנו רוצים לבוא ולייצר אופטימיזציה לאתר, גם לצורכי בדיקות של איזה רכיבים בעצם מעטים את האתר, גם לצרכים של בעצם הטעינה של רכיבים חלופיים שהם מהירים יותר בטעינה שלהם, שמשמשים דברים. יכול להיות לזה הרבה מאוד סיבות. יש in plug הכי פופולריים כמו W בפירוק ופלאגינים אחרים שמשתמשים בסקריפטים מאוד מאוד דומים שעושים את אותם פעולות וטוענים ומנהלים בעצם את טעינת האתר, מנהלים בעצם את הדרך שבה האתר טוען את הרכיבים וזה חלק בעצם מה שזה עושה.


עד כאן בנוגע לציטוטים שיש לדעתי ערך ציבורי עבורם וכמובן שהקונטקסט המלא נמצא בפרוטוקולים.

מי שרוצה להתרשם מהעדויות בתיק ובמיוחד על ההתנהלות של סיוון פניץ – יכול להוריד את התצהירים של הנתבעים והעדים. (למרות שהודות לאלקטור אין טעם בהשחרת מת״זים וכתובות, עשיתי את זה פה).

פוסטים נוספים שכדאי לקרוא

פתרונות ומאמרים על פיתוח אינטרנט

המנעו מהעלאת source control לשרת פומבי

לא תאמינו כמה אתרים מעלים את ה-source control שלהם לשרת. ככה תמצאו אותם וגם הסבר למה זה רעיון רע.

גלילה לראש העמוד