איך שם מתחם (דומיין) עובד?

למרבה הצער גיליתי שיש אנשים מבוגרים שאינם מבינים דיים מה זה שם מתחם (דומיין בלעז), החלטתי להכין מאמר מאוד לא טכני שיסביר מה זה שם מתחם ואיך הוא עובד.

מה קורה מאחורי הקלעים כשאנו גולשים לאתר אינטרנט?

הבה ונדגים באמצעות האתר הזה. כאשר אני כותב בשורת הדפדפן את שם המתחם internet-israel.com, מאחורי הקלעים מתקיים תהליך מדהים ומורכב מאין כמוהו. הרשת אינה עובדת עם שמות מתחם. הארכיטקטורה הבסיסית של הרשת, כפי שנבנתה על ידי סר טים ברנרס-לי, מאפשרת למחשבים להתקשר ביניהם רק באמצעות מספר מזהה שידוע בשם כתובת IP. לכל מחשב המחובר לרשת יש כתובת IP. גם למחשב שלכם ושלי! גם לטלפון ואפילו למצלמות חכמות, מדפסות ואביזרי בית חכם! אני יודע שזה מדהים, אבל כך זה עובד בדיוק. כתובת ה-IP היא בעצם תעודת הזהות של כל מכשיר המתחבר לרשת.
גם אתם יכולים לברר מה כתובת ה-IP שלכם! היכנסו אל האתר הזה שיציג בפניכם את כתובת ה-IP. ניתן לברר את כתובת ה-IP גם מתוך המחשב או המודם שלנו (המכשיר המשמש לחיבור לכבלים או לרשת הטלפון) אבל זו דרך מורכבת מעט ולא נדון בה פה.
אתרי אינטרנט יושבים על מחשבים שנקראים ש-ר-ת-י-ם. המילה שרתים עלולה להיות מבלבלת או מפחידה מעט אך אין מה לפחד. שרת הוא בעצם מחשב, בדיוק כמו המחשב הביתי. ייתכן שיש לו צורה שונה או שיש לו מעבדים. אבל גם לו יש מערכת הפעלה (כמו חלונות). וכיוון שהם מחוברים לרשת, גם להם יש כתובת IP וכדי לבקר באתר אני יכול להזין את כתובת ה-IP שלו בשורת הכתובת של הדפדפן. זו כמובן דרך מאוד מסורבלת לעשות דברים! בגלל זה כבר מתחילת ימי הרשת באו לעולם שמות המתחם המאפשרים לנו להקליד כתובות פשוטות כמו google.com או vmk.co.il.
אך אם רשת האינטרנט עובדת עם כתובת ה-IP, איך הדפדפן מתרגם את כתובת המתחם לכתובת IP? פשוט מאוד! זה נעשה באמצעות תשתית הנקראת ׳DNS' או ׳שרתי שם מתחם׳. כאשר אני מקליד כתובת של אתר, נשלחת בקשה לשרתים המיוחדים האלו. המערכת שיש בשרתי ה-DNS היא מתוחכמת וחכמה ומחזירה תוך חלקיקי שניות את כתובת ה-IP שאליה הדפדפן ניגש! מדהים!

על מנת להמחיש את העניין למי שלא הצליח להבין, הכנתי איור קטן:

אז מה קורה כשאני ׳קונה׳ שם מתחם?

בעצם הקניה של שם המתחם הוא לא קניה ממשית. מדובר בעצם ברישום או קניה של הזכות להחליט בשביל שרת ה-DNS איזו כתובת IP הוא יחזיר כאשר כל גולש בעולם יקליד את שם המתחם יש לי את הזכויות אליו. בגלל זה אנחנו משתמשים במונח ׳רישום׳ ולא במונח ׳קניה׳ הפופולרי יותר. קניה מרמזת על בעלות של נכב פיזי. אבל זה רק רישום, אני רושם את הזכות לדומיין. אם קניתי למשל את הכתובת internet-israel.com, אני יכול להחליט שכל גולש בעולם יקבל את כתובת ה-IP שמספרה 181.224.135.148 כאשר הוא יקליד את שם המתחם הזה או ילחץ על קישור ששם המתחם הזה מופיע בו. שם המתחם הוא לא חפץ פיזי או ממשי אלא רשומה במאגר נתונים. מי ששולט על כל שרתי ה-DNS בעולם הוא קונסרציום הרשת. ארגון ללא כוונת רווח שאחראי על שמות המתחם ועל רישומם. לקונסורציום יש סניפים מקומיים שאחראים על רישום שמות. אחד מהם הוא איגוד האינטרנט הישראלי שהוא הסניף הישראלי. איזה יופי! ישראל על המפה!

הקונסרציום והארגון הישראלי גובים כסף על הרישום שנעשה אחת לשנה. הכסף הזה מממן את הפעילויות החשובות והמעניינות של הקונסורציום העולמי ושל המשרד שלו פה בישראל. כמו למשל המרכז לאינטרנט בטוח המסייע לנפגעי עבריינות רשת או סיוע לצופן המסייע לשילוב האוכלוסיה הערבית בתחום ההיי טק.

הקונסורציום אינו מוכר שמות מתחם לקהל הרחב אלא מבצע את זה באמצעות חברות קבלניות שנקראות רשמי שמות מתחם. חברות כמו liveDNS בארץ או goDaddy בארצות הים. יש לא מעט חברות כאלו שכולן בסופו של דבר שולחות את המידע של המוכר ואת שם המתחם שהוא בחר, בתוספת עמלה נאה, אל הקונסורציום או המשרד המקומי. תלוי בסיומת של שם המתחם. ההכנסות של שמות המתחמים הישראלים המסתיימים בנקודה il עוברות לאיגוד האינטרנט הישראלי. ההכנסות של שמות המתחמים הבינלאומיים (אלו המסתיימים ב-.com למשל) עוברות לקונסורציום העולמי.

שם מתחם הוא זמני

כאמור רישום שם המתחם הוא זמני ויש לחדשו. בשנים הראשונות לפעולתה של הרשת התפתחה תופעה של ׳חטיפת שמות מתחם׳. אם מישהו שכח לשלם את האגרה התקופתית, מישהו אחר היה רושם לזכותו את שם המתחם. למרות שהאתר המקורי היה נותר ללא פגע, איש לא היה יכול להגיע אליו כיוון שהרשומה בשרת ה-DNS הובילה למקום אחר לפי בחירתו של בעל הזכויות שם המתחם החדש. זו ממש היתה בעיה לא נעימה שהובילה להשבתת אתרים. כיום לא ניתן לעשות כן. כששם מתחם פג, רשם שם המתחם מחוייב לשלוח לו התראות במייל וכן בטלפון. במידה והשם לא חודש, ישנה תקופת חסד של 30 יום שבה הרשומה לא מובילה לשום מקום אך מי שרשאי לחדשה הוא אך ורק הבעלים המקוריים. אך ורק אם הבעלים המקוריים לא טרח לחדש, שם המתחם משתחרר לציבור וכל אחד רשאי לרכוש את הזכויות אליו.

כפי שניתן לראות, זה הופך את משימת שדידת דומיין קיים לאתר פעיל לכמעט בלתי אפשרית. אלא אם כן בעל שם המתחם התרשל מאוד או לחלופין התנהג כמו טיפש מוחלט. לשמחתנו אין הרבה אנשים כאלו.

איך מחדשים דומיין?

כאשר רושמים את שם המתחם, ניתן לרשום אותו לתקופה ארוכה, העלות היא בדרך כלל גבוהה יותר אך בינינו מדובר בדולרים בודדים שבהחלט ניתן להשקיע. בנוסף, כל רשמי המתחם מאפשרים ׳חידוש אוטומטי׳ – חידוש של שם המתחם כל שנה או שנתיים בתמורה לחיוב אוטומטי של כרטיס האשראי. כן! בדיוק כמו מנוי לכבלים או תשלום בהוראת קבע לחברת החשמל. ברכישת שם המתחם יש אפשרות לסמן ׳אישור׳ ב׳חידוש אוטומטי׳. זו באמת פעילות טכנית פשוטה מאוד. גם אם שם המתחם אבד, ניתן לפנות לאיגוד האינטרנט הישראלי בבקשת סיוע. יש מקרים, במיוחד אם מדובר באתר ותיק או סימן מסחרי מוכר, שבהם איגוד האינטרנט ישיב את כתובת הדומיין אל הבעלים המקוריים. אנו זוכרים שמדובר בעצם ברישום במסד הנתונים של שרת ה-DNS ולא בחפץ פיזי.

לסיכום, שם מתחם הוא לא ידע טכני מעמיק. כולנו עושים שימוש ברשת האינטרנט כל הזמן ומדובר בידע שכל אחד אמור לדעת. כמו שאנו מלמדים את ילדינו לשרוך שרוכים או שרעמים לא מפחידים, כך אנו צריכים ללמדם על שמות מתחם.

עם האנשים שרגילים לפוסטים טכניים יותר הסליחה. להזכירכם: המאמרים הטכניים מתפרסמים כל יום ראשון בשעה 7:07 כבר שנים רבות.

תודה ללביא הצ׳יף של האינטרנט על הערה חשובה בנוגע למונח קניה.