Browser detection

איך מגלים את הדפדפן ולמה אסור לעשות את זה באפליקציה/אתר אינטרנט מודרני?

כל מי שאי פעם גלש באתר ממשלתי כלשהו, בטח ראה משהו בסגנון הזה:

אתר המותאם לאינטרנט אקספלורר בלבד
אתר המותאם לאינטרנט אקספלורר בלבד

מדוע זה קורה? התשובה היא שבעבר הרחוק (מאד) היה נהוג לבנות אתרים התומכים בדפדפנים מסוימים בלבד – בדרך כלל אקספלורר, אבל גם למשל גרסאות מסוימות של נטסקייפ. על מנת לבצע את ההתאמות, המפתחים אז היו נוהגים לבצע Browser detection – כלומר גילוי של הדפדפן והגרסה שלו באמצעות ה-user agent. במידה וגרסת הדפדפן לא תאמה למה שהמפתחים תמכו בו, הם העיפו הודעת שגיאה ב-alert.

איך מוצאים את ה-user agent? משתמשים בפקודה הבאה:


window.navigator.userAgent

ומכאן מבצעים גזירה של המחרוזת ומחפשים את שם הדפדפן והגרסה שלו. הנה דוגמה לאיך עושים את זה עם אקספלורר


if (/MSIE (\d+\.\d+);/.test(navigator.userAgent)){ //test for MSIE x.x;
 var ieversion=new Number(RegExp.$1) // capture x.x portion and store as a number
 if (ieversion>=9)
  document.write("You're using IE9 or above")
 else if (ieversion>=8)
  document.write("You're using IE8 or above")
 else if (ieversion>=7)
  document.write("You're using IE7.x")
 else if (ieversion>=6)
  document.write("You're using IE6.x")
 else if (ieversion>=5)
  document.write("You're using IE5.x")
}
else
 document.write("n/a")

אז מדוע כשאני מדבר על Browser detection אני מדבר על העבר הרחוק? מהסיבה הפשוטה שהיום, בפיתוח ווב מודרני, אנו לא עושים Browser Detection. אלא אם כן אנו עובדים במקומות שהזמן קפא שם מלכת, כמו באתר רשות המיסים של ממשלת ישראל, למשל, שם חיים בעולם שבו אינטרנט אקספלורר 6 הוא הדפדפן הפופולרי ושאר הדפדפנים הם בגדר מדע בדיוני. נשאלת השאלה, למה? למה לא להשתמש ב-Browser detection על מנת להבין, למשל, אם הדפדפן תומך בתגית וידאו של HTML5, או בפיצ'רים אחרים? הרי אם למשל יש לי אפליקציה משוכללת התומכת ב-Video, הדבר הכי אינטואטיבי הוא לבדוק אם הדפדפן שלי הוא פיירפוקס, כרום או אינטרנט אקספלורר 9 ומעלה ובמידה ולא להדפיס בפני המשתמש שגיאה שמזמינה אותו לעדכן את הדפדפן שברשותו.

התשובה מתחלקת לשניים. ראשית, הקוד של Browser detection, כפי שאפשר לראות מהדוגמה לעיל, מסובך ומורכב לתחזוקה – במיוחד אם אנחנו צריכים לבדוק גרסאות של כרום, פיירפוקס, אופרה וספארי בנוסף לכל (שלא לדבר על כל הדפדפנים הסלולריים!). שנית, ויותר חשוב, אנו לא יודעים איזה מהפך יהיה בשוק הדפדפנים עוד חודש או עוד חודשיים. כך למשל, שכרום יצא לאוויר העולם, המון המון אתרים לא תמכו בו. אותה הבעיה התרחשה עם צאתו לאוויר העולם של אינטרנט אקספלורר 8 ואקספלורר 9. מי יודע איזה דפדפן חדש יצא מחר? או האם מפתחי דפדפן מרכזי יחליטו לשנות את המנוע מאחוריו ולקרוא לו בשם חדש?

כאשר אנו כותבים קוד במיוחד לדפדפן ספציפי, אנו מסתכנים – אנו בעצם מכניסים את הבאגים העתידיים במו ידינו לתוך הגרסה שלנו. כאשר אנו משתמשים ב-Browser detection, אנו בעצם גורמים לעצמו להמשיך ולתחזק את הקוד בכל שינוי לא צפוי שיקרה בעולם הדפדפנים. ואם אנו מסתכלים על שוק הדפדפנים אפשר לראות כי מדובר על שוק דינמי מאין כמותו.

אז מה התחליף ל-Browser detection? על זה אכתוב במאמר הבא: Feature detection.

פוסטים נוספים שכדאי לקרוא

פתרונות ומאמרים על פיתוח אינטרנט

יישום של nonce על מנת להגן מפני התקפות injection

בפוסט הקודם הסברתי על hash עם CSP על משאבי inline – שזה נחמד ומעולה אבל פחות ישים בעולם האמיתי שבו בדרך כלל התוכן ה-inline (בין

DALL·E 2023-10-21 22.28.58 - Photo of a computer server room with red warning lights flashing, indicating a potential cyber threat. Multiple screens display graphs showing a sudde
יסודות בתכנות

מבוא לאבטחת מידע: IDOR

הסבר על התקפה אהובה ומוצלחת שבאמצעותה שואבים מידע מאתרים

גלילה לראש העמוד