Browser detection

איך מגלים את הדפדפן ולמה אסור לעשות את זה באפליקציה/אתר אינטרנט מודרני?

כל מי שאי פעם גלש באתר ממשלתי כלשהו, בטח ראה משהו בסגנון הזה:

��תר המותאם לאינטרנט אקספלורר בלבד
אתר המותאם לאינטרנט אקספלורר בלבד

מדוע זה קורה? התשובה היא שבעבר הרחוק (מאד) היה נהוג לבנות אתרים התומכים בדפדפנים מסוימים בלבד – בדרך כלל אקספלורר, אבל גם למשל גרסאות מסוימות של נטסקייפ. על מנת לבצע את ההתאמות, המפתחים אז היו נוהגים לבצע Browser detection – כלומר גילוי של הדפדפן והגרסה שלו באמצעות ה-user agent. במידה וגרסת הדפדפן לא תאמה למה שהמפתחים תמכו בו, הם העיפו הודעת שגיאה ב-alert.

איך מוצאים את ה-user agent? משתמשים בפקודה הבאה:


window.navigator.userAgent

ומכאן מבצעים גזירה של המחרוזת ומחפשים את שם הדפדפן והגרסה שלו. הנה דוגמה לאיך עושים את זה עם אקספלורר


if (/MSIE (\d+\.\d+);/.test(navigator.userAgent)){ //test for MSIE x.x;
 var ieversion=new Number(RegExp.$1) // capture x.x portion and store as a number
 if (ieversion>=9)
  document.write("You're using IE9 or above")
 else if (ieversion>=8)
  document.write("You're using IE8 or above")
 else if (ieversion>=7)
  document.write("You're using IE7.x")
 else if (ieversion>=6)
  document.write("You're using IE6.x")
 else if (ieversion>=5)
  document.write("You're using IE5.x")
}
else
 document.write("n/a")

אז מדוע כשאני מדבר על Browser detection אני מדבר על העבר הרחוק? מהסיבה הפשוטה שהיום, בפיתוח ווב מודרני, אנו לא עושים Browser Detection. אלא אם כן אנו עובדים במקומות שהזמן קפא שם מלכת, כמו באתר רשות המיסים של ממשלת ישראל, למשל, שם חיים בעולם שבו אינטרנט אקספלורר 6 הוא הדפדפן הפופולרי ושאר הדפדפנים הם בגדר מדע בדיוני. נשאלת השאלה, למה? למה לא להשתמש ב-Browser detection על מנת להבין, למשל, אם הדפדפן תומך בתגית וידאו של HTML5, או בפיצ'רים אחרים? הרי אם למשל יש לי אפליקציה משוכללת התומכת ב-Video, הדבר הכי אינטואטיבי הוא לבדוק אם הדפדפן שלי הוא פיירפוקס, כרום או אינטרנט אקספלורר 9 ומעלה ובמידה ולא להדפיס בפני המשתמש שגיאה שמזמינה אותו לעדכן את הדפדפן שברשותו.

התשובה מתחלקת לשניים. ראשית, הקוד של Browser detection, כפי שאפשר לראות מהדוגמה לעיל, מסובך ומורכב לתחזוקה – במיוחד אם אנחנו צריכים לבדוק גרסאות של כרום, פיירפוקס, אופרה וספארי בנוסף לכל (שלא לדבר על כל הדפדפנים הסלולריים!). שנית, ויותר חשוב, אנו לא יודעים אי��ה מהפך יהיה בשוק הדפדפנים עוד חודש או עוד חודשיים. כך למשל, שכרום יצא לאוויר העולם, המון המון אתרים לא תמכו בו. אותה הבעיה התרחשה עם צאתו לאוויר העולם של אינטרנט אקספלורר 8 ואקספלורר 9. מי יודע איזה דפדפן חדש יצא מחר? או האם מפתחי דפדפן מרכזי יחליטו לשנות את המנוע מאחוריו ולקרוא לו בשם חדש?

כאשר אנו כותבים קוד במיוחד לדפדפן ספציפי, אנו מסתכנים – אנו בעצם מכניסים את הבאגים העתידיים במו ידינו לתוך הגרסה שלנו. כאשר אנו משתמשים ב-Browser detection, אנו בעצם גורמים לעצמו להמשיך ולתחזק את הקוד בכל שינוי לא צפוי שיקרה בעולם הדפדפנים. ואם אנו מסתכלים על שוק הדפדפנים אפשר לראות כי מדובר על שוק דינמי מאין כמותו.

אז מה התחליף ל-Browser detection? על זה אכתוב במאמר הבא: Feature detection.

פוסטים נוספים שכדאי לקרוא

יסודות בתכנות

Decoupling ו-Coupling בהנדסת תוכנה

הסבר על מושג מרכזי בהנדסת תוכנה ובכתיבת קוד שכדאי להכיר במיוחד כשמנחים LLM בכתיבת קוד.

בינה מלאכותית

hooks של LLMים שעורכים קוד

הסבר על הוקים: הפעלה אוטומטית של פקודות שקיימת בכל האייג׳נטים שעורכים קוד (כלומר קורסור, קלוד קוד, קודקס וחבריהם) שיכולה מאד לסייע בפיתוח.

פתרונות ומאמרים על פיתוח אינטרנט

העולם המדהים של Chrome debugging

איך תוכנות שונות מפעילות את כרום כרצונן? איך דיבאגר בפרונט עובד? צלילה לעומק לתוך העולם המופלא של CDP

פתרונות ומאמרים על פיתוח אינטרנט

מודל הרשאות מבוסס טוקנים/ססמאות לעומת OIDC

כש-LLM בונה לכם דיפלוימנט, הוא כמעט תמיד יציע טוקן קבוע ב-Secrets. זה עובד אבל זו גם הדרך שבה סודות דולפים. OIDC מחליף מפתח לדלת פתוחה בהוכחת זהות. תלמדו על כך כדי לכוון את האייג׳נט טוב יותר.

גלילה לראש העמוד